|
פ ס ק - ד י ן
-
זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, אשר קיבל את תביעת המשיבים לביטול עסקת רכישת מערכת סלון.
-
המשיבים רכשו מערכת סלון מהמבקשת ולטענתם, כשנה לאחר מכן התגלו בו קרעים וקילופי עור משמעותיים. המבקשת לא חלקה על כך שהסלון אינו אמור להיראות כפי שהוא נצפה בתמונות אותן הציגו המשיבים, אולם טענה, כי הפגם נגרם עקב שימוש לא סביר בחומר הנקרא "סנו קליר"; כי האיסור על שימוש בחומרים כימיים הובא לידיעת המשיבים במועד רכישת הסלון; וכי ממילא תקופת האחריות הינה לשנה אחת בלבד. המשיבים הודו, כי לעיתים רחוקות עשו שימוש בחומר הכימי האמור, אך טענו, כי לא הוסבר להם שאין לעשות שימוש בחומרים שכאלה, וכי בכל מקרה לא בשל כך נגרמו הקרעים.
-
בימ"ש קמא שמע את הצדדים (ביום 30.11.2014) וקיבל את עמדת המשיבים, הן לעניין הגורם לקרעים ולקילופי העור, והן באשר לחוסר ידיעתם בדבר איסור השימוש בחומר בו השתמשו. נקבע, כי יש חוסר התאמה בממכר, וכי דרישת המשיבים לביטול העסקה והשבת עלויות הסלון, הינה מוצדקת. לכן, הורה ביהמ"ש למבקשת לשלם למשיבים סכום של 6,200 ₪ בצירוף הוצאות בסך 200 ₪.
-
בבקשת רשות הערעור חזרה המבקשת על הטענות שהעלתה בפני ביהמ"ש קמא, והוסיפה טענות שונות, כגון, כי בימ"ש לא לקח בחשבון את תקופת השימוש בסלון ביחס לסכום הפיצוי, וכי פסק הדין אינו מנומק כדבעי. המבקשת הגישה (ביום 22.12.2014) בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (אשר נדחתה ביום 23.12.2014), וכן בקשה לתיקון בקשת רשות הערעור, באופן שיתווסף סעד חלופי של השבה, לפיו המשיבים ישיבו למבקשת את הסלון שברשותם. בקשת התיקון התקבלה, ובתגובה (מיום 8.2.2015) הסכימו המשיבים להשיב למבקשת את הסלון.
-
הסכמת הצדדים באשר לסעד ההשבה, מייתרת למעשה את הדיון ביתר המחלוקות. יחד עם זאת נעיר, כי בכל מקרה לא היה מקום להתערב בקביעות העובדתיות של ביהמ"ש קמא, קביעות שהיוו את התשתית למסקנה, כי יש לקבל תביעת המשיבים. משכך, לא היה מקום להתערב גם בסכום שנפסק (אשר בהחלט לוקח בחשבון את כלל הפרמטרים שהוצגו בפני ביהמ"ש), בוודאי שלא בהנמקות ביהמ"ש.
|