1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקוה מיום 23.6.16 (כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי), אשר חייב את המבקשת לשלם למשיבה 18,000 ₪ בתוספת 400 ₪.
2.כאמור בפסק הדין, הגישה המשיבה כנגד המבקשת תביעה ע"ס 33,000 ₪, כדלקמן: סך 18,000 ₪ בגין מפוח (שהתפוצץ) שרכשה המשיבה אצל המבקשת, סך 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וסך 5,000 ₪ בגין נזק שנגרם כתוצאה מהצורך להשתמש במפוח ישן.
המשיבה רכשה מהמבקשת מפוח תמורת סך 18,000 ₪. לטענת המשיבה המפוח שסופק לא תאם את ההזמנה, אך עיקר הטענה היא כי לאחר שעובדי המבקשת התקינו את המפוח וחוברו חוטי החשמל והבקר שמווסת את פעולת המפוח, ארעה התפוצצות והמפוח התרסק.
לטענת המבקשת, המפוח חובר לרשת החשמל ע"י חשמלאי מטעם המשיבה. לטענתה, בשל כיוון לא נכון של הבקר המווסת את מהירות המפוח, המפוח התרסק, וע"כ האחריות לכך מוטלת על המשיבה. המבקשת מצידה הגישה תביעה שכנגד ע"ס 26,000 ₪.
ביהמ"ש דן איפוא בשאלת האחריות להרס המפוח.
ביהמ"ש מצא כי יש לקבל את תביעת המשיבה בחלקה ולדחות את תביעת המבקשת.
ביהמ"ש קיבל את עדותו של מר איתן מדרי (בעלה של המשיבה, אשר העיד כי היה הרוח החיה בעיסקה) שנכח במקום בעת ההתקנה, לפיה החיבור נעשה בהדרכת בנו של מנהל המבקשת (מר יהונתני) וכי רק לאחר כיוון המפוח נשמעה ההתפוצצות. ביהמ"ש קיבל את טענת המשיבה כי עובדי המבקשת הם אלו שהפעילו את המפוח. עדות זו חוזקה בעדותו של מר לוי אשר חיבר את מערכת החשמל והתייעץ עם מי מאנשי המבקשת בעשותו כן.
מר יהונתני שטען בשם המבקשת בבימ"ש קמא לא נכח במקום בעת ההתקנה ולא הביא את עובדיו שיכלו להעיד על המתרחש באותה עת.
מכאן הסיק בימ"ש כי האחריות לאירוע מוטלת על המבקשת וע"כ המשיבה זכאית להשבת ערך המפוח בסך 18,000 ₪. נדחו הטענות לפיצויים נוספים נוכח סירובה של המשיבה לקבל את הצעת המבקשת להתקנתו מחדש של המפוח הישן והספקת מפוח חדש.
3.תמצית טענות המבקשת