רת"ק 26567-09-15 ענתבי נ' דמתי ואח'

מבוא

1.זוהי בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בעכו מיום 0.8.2015 (כב' השופט עמית משה אלתר) בתיק 60902-01-15 (להלן: "פסק הדין והתביעה" בהתאמה).

2.בפסק הדין התקבלה תביעת המשיבים נגד המבקש והוא חויב להשיב למשיבים כספים ששולמו לו, לטענתם, ביתר עבור שירותים מקצועיים שנתן להם המבקש. המבקש הוא עורך דין במקצועו.

מדובר בשירותים מקצועיים שנתן המבקש למשיבים לצורך ניהול תביעה לתשלום פיצויים בגין רשלנות מקצועית שהוגשה נגד צד ג' (עו"ד מדיאן) בתיק אזרחי 4855/00 בבית המשפט השלום בעכו, ובגין גביית הכספים בלשכת ההוצאה לפועל, במשך 10 שנים (עד חודש אוגוסט 2014), שנפסקו לטובת המשיבים בהליך בתיק 4855/00.

תביעה שכנגד שהגיש המבקש כנגד המשיבים בתביעה נדחתה בפסק הדין.

3.לפי גרסת המבקש הוא גבה בעבור המשיבים במשך כל שנות מתן שירותיו להם (עשר שנים) סך של 60,839 ₪ מתוכם הועברו למשיב מס' 1 סך של 36,103 ₪. לשיטתו המשיב 1 נותר חייב לו בגין תשלום שכר טרחה מוסכם סך של 19,727 ₪.

לגרסת המשיבים המבקש גבה בעבורם סך של 65,368 ₪ מתוכם הועברו לידיהם סך של 34,840 ₪ ואת היתרה שמר המבקש לעצמו כשכר טרחה. זאת למרות שעניין זה לא הוסכם מעולם בין הצדדים. המשיבים טענו כי אין מחלוקת שהמבקש זכאי לתשלום שכר טרחה עבור שירותים שהעניק להם ואולם הכספים שגבה אינם מוסכמים ומהווים גביית יתר וכי נותרו בידי המבקש כספים שהוא אינו זכאי להם ועליו להשיבם בסך של 22,000 ₪.

4.במהלך הדיון בבית המשפט קמא טען המבקש כי דין חלק מתביעת המשיבים נגדו להדחות מחמת התיישנות. זאת משום שחלק מהתשלומים ששולמו לו, וכעת מבקשים המשיבים השבתם, שולמו לו במהלך עשר השנים בהם פעל בעבור המשיבים, קרי לפני למעלה משבע שנים ממועד הגשת תביעת המבקשים נגדו.

5.בית המשפט קמא קיבל כאמור חלקית את תביעת המשיבים ודחה במלואה התביעה שכנגד של המבקש וקבע כי:

Iתביעת המשיבים נגד המבקש לא התיישנה משום שעילת התביעה נולדה רק ביום 6.5.2012. זאת משום שבמועד זה קיבלו המשיבים מכתב מפורט מהמבקש שכותרתו "חשבון" ובו פורטו הסכומים הרלוונטיים המגיעים לו לטענתו מהם.

IIהמבקש זכאי לתשלום שכר טרחה נפרד בשל טיפולו עבור המשיבים בתביעה בת.א. 4855/00 ועבור טיפולו בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל שנועד לאפשר גביית כספים שנפסקו לטובת המשיבים בהליך בת.א. 4855/00.