רת"ק 2143-09-14 בוהארון נ' מעבדת אלקטרוניקה-יצחק ואח'

זוהי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין-פלדמן) במסגרת ת"ק 4663-11-13 בו חויב המשיב 2, טכנאי מחשבים, לשלם למבקש סך של 300 ₪ בגין תביעה כספית ע"ס של 11,500 ₪ שעניינה נזקים שנגרמו למבקש, לפי הנטען, בשל אובדן חומר שהיה מצוי על מחשבו של המבקש לאחר שנמסר לטיפולו של המשיב 2. פסק הדין אינו מנומק וניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

פסק הדין ניתן ביום 18.6.14 והומצא לידי המבקש ביום 30.6.14, ואילו הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור הוגשה ביום 1.9.14 (כאשר בו-ביום הוגשה אף בקשת רשות הערעור עצמה), היינו: לאחר המועד הקבוע בדין (15 יום) להגשת בקשת רשות ערעור.

המבקש טען בבקשתו כי איחר במועד הגשת בקשת רשות הערעור בשל שגגה שנבעה מעיסוקיו הרבים, ובשל טעות באשר למועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.

המשיבים טענו בתגובתם כי המבקש התרשל עת איחר בהגשת בקשתו שלא נתמכה בתצהיר כנדרש. עוד נטען כי הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה קצר או לא מנומק, ואין בפסק הדין "חריגה קיצונית מגבולות הסבירות" המצדיקה מתן אפשרות ערעור על פסק דין שניתן על בסיס סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ולכן יש לדחות את הבקשה על הסף. לטענתם, על אף ששילמו זה מכבר את הסכום שנפסק בפסק הדין, הרי שלצורך הגשת תגובתם לבקשה שלפניי, נאלצו לשכור את שירותיו של עורך דין, ולכן יש לחייב את המבקש בהוצאות ריאליות ובתשלום שכ"ט עו"ד ומע"מ.

בתשובתו לתגובת המשיבים, טען המבקש כי איחר בהגשת בקשתו רק ביומיים, וזאת לנוכח פגרת הקיץ (שהחלה ביום 16.7.14 והסתיימה ביום 31.8.14) שאינה באה במניין הימים. המבקש טען כי כלל לא הוסברו לו בעל-פה על ידי בית המשפט קמא שלושת הסעיפים בנוגע לסעיף 79א' כפי שפורטו בפרוטוקול הדיון מיום 17.6.14, עמ' 9, ש' 15-11, וכי פסק הדין פוטר את המשיב 2 למעשה כמעט לחלוטין מאחריותו לשמירת החומר שהיה מצוי במחשב המבקש.

לאחר שקלא וטריא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשתו של המבקש להידחות.

תקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 קובעת כי "המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט... הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין...".

משחלף המועד להגשת הערעור הקבוע בדין, על המבקש להאריך את המועד להגשת ערעור, להצביע על טעם מיוחד בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הוראת תקנה זו, המאפשרת הארכת המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור מטעמים מיוחדים שיירשמו, מאזנת בין שתי מגמות: האחת, עיקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים, גם בשים לב לעומס הרב המוטל על בתי המשפט, כמו גם הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן בנוגע לפסק דין בו זכה, והאינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית, וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור; והשנייה, מתן אפשרות להגשת הערעור או בקשת רשות הערעור באיחור מקום שקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת באופן המונע נוקשות יתרה בהפעלת סדרי הדין.