-
זוהי החלטה בבקשת רשות ערעור, על פסק דינו של בית המשפט הנכבד לתביעות קטנות בקרית גת (כב' השופט משה הולצמן), אשר במסגרתו נדחתה תביעת המבקש לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו, בשל פגיעה בשמו הטוב שנעשתה במכוון על ידי המשיבים, והכל בקשר עם מערכת הבחירות המקומיות למועצת העיר קריית גת, שהתקיימה בשנת 2013.
-
עיקר טענות המבקש, ראש עיריית קריית גת, כפי שנטענו בהליך בבית משפט קמא, נסובו סביב פעילויות מגוונות בהן נקטו המשיבים, תוך הגשת תצהירים כוזבים לטענתו, במטרה לפגוע בו, במעמדו, בתפקידו, ובשמו הטוב.
-
לטענת המבקש, המשיב 1 (להלן : המשיב), הגיש תצהירים לבתי משפט ובהליכים שונים ובהם הצהיר, כי אינו עוסק בפעילות פוליטית, תצהירים אשר לטענתו, היו כוזבים. כן טוען המבקש, כי המשיבה 2 - רעייתו של המשיב, הגישה גם היא תצהיר כוזב לבית המשפט, ובו הצהירה, כי בביתה לא התקיימה פעילות פוליטית, זאת, על אף שנקב בשמות שני תושבי קריית גת שהשתתפו לטענתו במפגש; ומוסיף, כי המשיבה 3 - אחותה של המשיבה 2, אימתה את תצהיריהם הכוזבים של המשיבים 1 ו-2, על אף שידעה כי מדובר בתצהירים כוזבים.
-
המבקש טוען עוד, כי בעשותם כאמור, פעלו המשיבים בכוונה לפגוע בו וברשימתו, ואכן תוך פגיעה חמורה בשמו הטוב של המבקש.
המבקש העמיד את תביעתו על סך 33,000₪.
-
מנגד טענו המשיבים, כי תביעתו של המבקש הינה תביעת סרק, ויש להורות על סילוקה על הסף מחמת היעדר עילה, העדר יריבות, ועוד.
המשיבים גם הכחישו את טענות המבקש לגופן. לטענתם, התצהירים אליהם התייחס המבקש בתביעתו, אינם כוזבים, ואף נבחנו והתקבלו במסגרת ההליכים בהם הוגשו; המשיב הוסיף וטען, כי מטרת פעילותו הציבורית, הייתה שמירה על טוהר המידות בעיר, ופעילות זו אף הביאה לתיקונים שונים. על כן סבור הוא, מנהל המבקש מסע נקמה, נגדו ונגד בני משפחתו, במטרה להכפיש את שמו. המשיבה 3 הוסיפה וטענה, כי ככלל, האחריות לאמיתות תוכנו העובדתי של התצהיר מוטלת על המצהיר, ולא על עורך הדין אשר מאמת את חתימת המצהיר.
-
בפתח הדיון בבית משפט קמא, שהתקיים ביום 4.7.16, הודיעו המשיבים כי אין בכוונתם לחקור את המבקש. המבקש מנגד חקר את המשיבים, ובהמשך הודיע, כי אין בכוונתו להעיד עדים מטעמו. הראיות וסיכומי הצדדים, נשמעו כמובן באותה ישיבה.
-
בפסק הדין שניתן ביום 6.7.16, דחה בית המשפט את תביעת המבקש, וחייב אותו בתשלום הוצאות משפט בסך 1,200 ₪ לכל אחד מן המשיבים.
בית משפט קמא קבע, בין היתר, כי המבקש לא הניח תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענתו, לפיה הגישו המשיבים 1 ו-2 תצהירים כוזבים.
בית משפט קמא, סקר את ההליכים הרלוונטיים שנקטו הצדדים, ואשר במסגרתם הוגשו התצהירים האמורים - תר"מ 179/20, תר"מ 155/20, ובג"צ 5195/12.