רת"ק 19342-11-16 ט. ב. דסל שיווק בע"מ נ' ראובן

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות (כב' השופט טל חבקין) מיום 14/9/16 בת"ק 22379-08-15 ולפיו התקבלה תביעת המשיב לביטול עסקה לרכישת מערכת סלון ולתשלום סך של 10,000 ₪.

בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 8/11/16. אינני יודעת מתי התקבל פסק הדין אצל המבקשת ואצא מנקודת מוצא, לצורך היעילות , כי הבקשה הוגשה במועדה , למרות מספר הימים הרב שחלף ממתן פסק הדין, גם כשנלקחת בחשבון פגרת סוכות.(לצורך השוואה אציין ,כי ממערכת נט המשפט עולה ,שהמשיב קיבל את פסק הדין עוד ביום 28/9/16).

בית משפט קמא קיים 3 ישיבות בתביעה מתוך ניסיון לסיים המחלוקת בהסכמה ולבצע בירור עובדתי ואף מינה מומחה מטעמו לצורך בדיקת מערכת הסלון, בעניינה הוגשה התביעה. הניסיון לסיים המחלוקת בהסכמה לא צלח.

לאחר בחינה של טענות הצדדים וחוות הדעת הגיע בית משפט קמא למסקנה, כי התובע זכאי לביטול ההסכם בגין הפרתו, ואין לאפשר תיקון נוסף של הסלון, לאחר שלמבקשת ניתנה הזדמנות לתיקון ההפרה.

עוד נקבע, כי יש לפסוק השבה של 10,000 ₪ מתוך 14,500 ₪ ששולמו, שכן בכל התקופה המשיך המשיב לעשות שימוש בסלון ונוצר פחת בשוויו.

2.המבקשת טוענת כי יש לקבל רשות ערעור ולבטל פסק הדין, שכן בית משפט קמא פסק באופן שונה לגמרי ממסקנות המומחה וקבע כי המבקשת הפרה ההסכם ולא תיקנה הנדרש – מה שאינו נכון בעליל.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

א)אין צורך להרחיב בדבר מושכלות יסוד, ולפיהן אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות היא מחמירה במיוחד, כאשר רשות זו ניתנת רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבות ערכאת הערעור.

גם כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר שבמחלוקת לא בהכרח ניתנת רשות ערעור.

למעשה, הרשות ניתנת "במשורה שבשורה", במקרים של עוול זועק או שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, על מנת לא לסכל את כוונת המחוקק לכך שההליך בבית משפט לתביעות קטנות יהיה פשוט ומהיר.

ראה לעניין זה: רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח (20/5/2015) – פסקה 4.

רע"א 4570/16 אורון אסולין תיירות, נופש, אירועים נ' דפנה בן חיים (5/9/16).