שקיר נ' שאהין

בפניי בקשה למתן רשות לערער, על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בעכו, כב' השופטת זהבה (קאודרס) בנר (להלן: "בימ"ש קמא") לפיו נתקבלה תביעת המשיבה. המבקשת, הנתבעת בבית משפט קמא, חויבה לשלם את כל סכום התביעה, דהיינו 2,780 ₪ וכן 900 ₪ הוצאות משפט.

הרקע העובדתי הוא בתמצית כדלקמן:

המבקשת למדה נהיגה אצל המשיבה שהיא מורה לנהיגה. יצוין כי הלימודים נמשכו זמן רב. בסיכומו של דבר ולאחר שלא נדרשו עוד שירותיה של המשיבה, התגלע מחלוקת בנוגע לסכום החוב בגין השיעורים. לאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכם, הוגשה התביעה.

מבין הראיות שביקשה הנתבעת / המבקשת להגיש בבית משפט קמא, היה תמליל של שיחה שהוקלטה ושנערכה, על פי הנטען, בין בעלה של המבקשת לבין המשיבה. נטען כי באותו תמליל, מודה למעשה המשיבה כי קיבלה לידיה את כל הסכומים בהם חבה המבקשת. התובעת (המשיבה) הכחישה שהשיחה המוקלטת נערכה עמה.

בנסיבות שיפורטו, החליט בית המשפט לא לקבל את הקלטת והתמליל כראיה. בית המשפט קמא האמין לעדות התובעת ופסק לזכותה. מכאן הבקשה שבפני.

התנהלות הדיון בבית משפט קמא וטענות הצדדים:

הגם שמדובר בבית משפט לתביעות קטנות אשר סדרי הדין בו אמורים להיות גמישים יותר מאלו המחויבים להיות על פי הוראות התקנות סדר הדין האזרחי, הורה בימ"ש קמא כי תוגש חוות דעת מומחה שיאשר שהדוברים בהקלטה הם בעלה של המבקשת והמשיבה וכן כי התמליל משקף את ההקלטה (החלטה מיום 24/02/2015). ההחלטה ניתנה לאחר שהתובעת (המשיבה כאן) הכחישה את עצם קיומה של השיחה.

בבית משפט לתביעות קטנות, אכן הוגש מסמך מחברה לשירותי תמלול המעיד על התאמת הפרוטוקול לחומר המוקלט וכן תמליל ההקלטה. בהמשך הורה בית המשפט כי יש לזמן את בודק ההקלטה ועורך התמליל לבית המשפט לישיבה שנקבעה לשמיעת העדויות. הישיבה נדחתה מספר פעמים לבקשת הנתבעת. בסיכומו של דבר, במועד בו התייצבו הצדדים להשמעת עדויותיהם וטענותיהם, לא התייצב עורך התמליל, המומחה מטעם הנתבעת, בהתאם להחלטת בית המשפט. בנסיבות אלו, התעלם בית המשפט מהתמליל והשיחה המוקלטת ונתן את פסק דינו בהתבסס על העדויות כפי שהיו בפניו. כאמור, תביעת המשיבה התקבלה במלואה.

במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענת המבקשת, כי סברה שבית המשפט הזמין את המומחה והמומחה לא התייצב לדיון ובנסיבות אלו לא היה מקום לתת פסק דין אלא היה מקום לזמן שוב את המומחה או לפחות לתת למבקשת את ההזדמנות לזמנו. נטען כי אם היה מתקבל התמליל כראיה, כי אז היה בכך כדי להשליך על תוצאת הדיון כולו ובנסיבות אלו, כאשר נמנע מהמבקשת להציג ראיה מרכזית, כי אז יש מקום להחזיר את הדיון לבימ"ש קמא כדי שישמע את הראיה.

עוד טען ב"כ המבקשת כי מזכירת בית משפט קמא ציינה בפניו כי היא הודיעה טלפונית למומחה כי עליו להתייצב לדיון וכי הבקשה לדחיית מועד דיון נדחתה. לדברי ב"כ המבקשת, אמרה לו המזכירה בבית המשפט קמא, כי קיימת על כך תרשומת בתיק. יצוין כי גם בסעיף ב 4 לפסק הדין, עמ' 10 מול שורות 22 - 23, נכתב כי: "ההחלטה מיום 16/09/2015 הועברה טלפונית ע"י מזכירת בית המשפט לנתבעת (מזכר מטעמה נמצא במחשב, לא ניתן להדפיסו)".