החלטה
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 29.12.11 במעמד צד אחד.
1.המשיב הגיש תביעה לתשלום חוב בגין עבודות שביצע עבור המבקשת. בכתב הגנתה טענה המבקשת כי המשיב קיבל תשלום על העבודות אותן ביצע ונוכח העובדה כי לא ביצע את העבודות לשביעות רצונה, פוטר המשיב על ידה.
2.ביום 29.12.11 ניתן על ידי כב' השופטת פיינשטיין פסק דין בהעדר התייצבות מטעם המבקשת, בגדרו חויבה המבקשת לשלם למשיב את סכום התביעה בסך של 30,000 ₪ וכן לשאת בהוצאות שני העדים שהוזמנו לדיון בסך של 1,200 ₪ כל אחד.
3.ביום 2.2.12 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין. את בקשתה סמכה המבקשת על שני אדנים: האחד, כי בבוקר יום הדיון הגישה המבקשת בקשה לדחיית מועד הדיון בצירוף אישור רפואי המעיד כי מנהלה חולה. השני, על סיכויי הגנתה בפני התביעה.
המבקשת טוענת כי לבקשה לדחיית מועד הדיון צירפה אישור רפואי לפיו מנהל המבקשת אינו מסוגל לעבוד בין התאריכים 28.12.11 ועד 30.12.11. הואיל והאישור הרפואי ניתן רק ביום 28.12.11 בשעות הערב, הרי שלא ניתן היה להודיע לבית המשפט על אי התייצבות לדיון לפני יום 29.12.11. יצוין, כי הבקשה לדחיית מועד הדיון נדחתה על ידי כב' השופטת פיינשטיין מהטעם שזו הגיעה לשולחנה לאחר מועד הדיון. המבקשת מוסיפה וטוענת כי אי ביטול פסק הדין שנגרם במעמד צד אחד יגרום לעיוות דין, שכן למבקשת הגנה טובה וראויה בפני התביעה שהוגשה נגדה.
יצוין, כי המבקשת טענה בבקשתה כי פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הומצא לה ביום 29.1.12.
4.המשיב מתנגד לבקשה. ראשית, טוען המשיב כי המבקשת הגישה את בקשתה לביטול פסק הדין בחלוף המועד הקבוע בדין, שכן לטענתו המציא למבקשת את פסק הדין ביום 5.1.12. ולמרות זאת המתינה המבקשת כחודש ימים עד להגשת הבקשה לביטולו של פסק הדין, מבלי שביקשה וקיבלה הארכת מועד להגשת הבקשה. לתמיכת טענתו צירף המשיב אישור מסירה המעיד כי ביום 5.1.12 נמסר למבקשת דבר דואר רשום אשר נשלח על ידי אדם בשם רשל ראמי. לגוף הבקשה, טוען המשיב, כי האישור הרפואי שהמציאה המבקשת הוא אישור מרופאת ילדים, מה שמעיד על זלזולה של המבקשת בבית המשפט.
5.ביקשתי את תשובת המבקשת ואת התייחסותה למועד המצאת פסק הדין לידיה. בתשובתה טענה המבקשת, כי אישור המסירה שצורף לתגובה אינו נוגע לתיק זה, לא נשלח על ידי המשיב, ואין המדובר באישור מסירה של פסק הדין. המבקשת חזרה על טענתה כי פסק הדין הומצא לה ביום 29.1.12.
6.מאישור המסירה שצירף המשיב לתגובתו אכן לא עולה בצורה חד משמעית כי מדובר באישור המעיד על המצאת פסק הדין לידי המבקשת. כך, אין באישור זה ציון של כתב בי-הדין שהומצא למבקשת או של מספר התיק. על כן, לא ניתן לקבוע בוודאות כי פסק הדין הומצא למבקשת ביום 5.1.12, כפי שטוען המשיב. בנסיבות אלה, אצא מנקודת הנחה כי המבקשת הגישה את הבקשה לביטול פסק הדין במועד.
7.האם יש מקום לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת במעמד צד אחד?
כאמור, המבקשת ידעה על מועד הדיון שנקבע, ועל כן אין מדובר בביטול פסק הדין "מחובת הצדק".
בדונו בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד (שאין לגביו טענה לפגם המחייב את הביטול מחובת הצדק), על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו: ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר [פורסם בנבו], 2.2.2009). השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983), שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). אולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 373 (מהדורה עשירית, 2009), וראו גם: רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ [פורסם בנבו]).
8.בענייננו, צירפה המבקשת אישור מחלה לפיו נציג המבקשת אינו מסוגל לעבוד ביום הדיון. ספק אם יש באישור זה כדי להעיד כי נציג המבקשת לא יכול היה להתייצב לדיון במועד שנקבע. יחד עם זאת, יש לבחון גם את סיכויי הגנתה של המבקשת בפני התביעה. בכתב הגנתה העלתה המבקשת טענות כנגד איכות ביצוע העבודות על ידי המשיב וכן טענות בדבר תשלום החוב עבור העבודות שבוצעו. די בטענות אלה על מנת להוכיח קיומה של הגנה לכאורה מפני התביעה.
9.בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת, כאשר מחדליה של המבקשת והעובדה כי לא הציגה טעם מספיק לאי התייצבותה לדיון יובאו בחשבון בפסיקת הוצאות לחובתה. לעניין זה, יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה לפיו המבקשת גורמת להתמשכות הדיונים בתביעה. כך גם את הדיון שנקבע ליום 30.3.11 ביקש מנהל המבקשת לדחות ביום הדיון, לא הגיע מוכן לדיון וסירב לחקור את העדים. בשל מחדלי המבקשת נאלצה כב' השופטת פיינשטיין לדחות את מועד הדיון.
10.בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי יש מקום לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך של 3,500 ש"ח וכן תשלום הוצאות העדים, כפי שנקבעו בפסק הדין מיום 29.12.11 בסך של 1,200 ש"ח, כל אחד.
פסק הדין יבוטל לאחר שהתובעת תפקיד את סכום ההוצאות כאמור בקופת בית המשפט.
לאחר הפקדת סכום ההוצאות, תקבע המזכירות את התיק לדיון.
ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ב, 12 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.