החלטה
עיינתי בכלל כתבי הטענות.
אעיר בפתח הדברים לב"כ המשיב, כי המבקשת מיוצגת עתה, ויש לציין זאת בכותרת כל כתב בי דין.
לגוף העניין:
1.תגובת המבקשת הוגשה באיחור ניכר, בלא בקשה להארכת מועד. מטעם זה בלבד דינה, כתגובה, להימחק.
2.אלא, שביחד עם התגובה נכללו גם בקשה לתיקון ההתנגדות על דרך הוספת תצהיר משלים, ולבקשה כזו אין מועד, ובקשה לזימון השליח מטעם המשיב לחקירה, ואף לה אין מועד (וממילא אין נדרשת לכך בקשה, ודי בהודעה על כוונה לחוקרו ודרישה כי יתייצב - ר' תקנה 522(ב)).
3.המדיניות בפסיקה, בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, היא ליברלית, ועל כן ככלל יש לרוב לקבל בקשות לתקן התנגדויות על דרך הוספת תצהירים משלימים.
4.מכל מקום, עיון בכלל המסמכים שבתיק מלמד, כי ממילא טעון גם כתב התביעה תיקון. כידוע, מעת שמועבר תיק שנפתח לביצוע שיקים לבית המשפט, הופכת הבקשה לביצוע לכתב תביעה. פרק ו' של הבקשה לביצוע הוא האמור לפרט את עילת התביעה, אלא שבבקשה לביצוע דנן לא מולא פרק זה כמעט בכלל, ולבטח שלא מולא כהלכה, באופן שבחלק מסעיפיו נותרו טענות עובדתיות חלופיות (כגון בשאלת מתן הודעת חילול, הצגה לפרעון וכיו"ב). בהקשר זה מן הראוי להביא את הדברים הבאים מפסיקת בית המשפט העליון:
"המבקש ביצועו של שטר (ושיק בכלל זה) חייב, על-פי סעיף 81א(ג) לחוק ותקנה 88ב(4) לתקנות ההוצאה-לפועל לפרש בבקשתו, בין השאר, את העובדות המשמשות עילה לבקשה. עם הגשת התנגדות, הופכת בקשת ביצוע שטר, על-פי תקנה 88ז(ב), לכתב-תביעה בסדר-דין-מקוצר, ולכן מן הצורך לנסח את המסמך כך שיתקיימו בו כל התנאים הדרושים כדי להראות את עילת התובענה.
כידוע, שיק שנאחז בידי התובע אינו מעמיד, כשהוא לעצמו, כל עילה לתובענה.
על-פי סעיפים 73 ו-55(א)(1) לפקודת השטרות, מושכו של שיק מתחייב, שהשיק, לכשיוצג כראוי. ייפרע ככתבו, ושאם יחולל, יפצה את האוחז. ובלבד שכל ההליכים הדרושים לאחר חילול ננקטו כראוי. כל עוד השיק לא הוצג בפני הבנק הנמשך וחולל על-ידיו, או שהאוחז היה פטור מחובת ההצגה כאמור בסעיף 45(ב) לפקודה הנ"ל, אין השיק מחולל (ראה סעיף 46(א) לפקודה, וע"א 115/72), וכל עוד לא חולל השיק, לא קמה לאוחז זכות חזרה על כותבו, מכאן שהצגת השיק בפני הבנק הנמשך, או העובדות הפוטרות מחובת ההצגה, ונקיטת האמצעים בהם מדובר בסעיף 55(א)(1) הנ"ל נמנות עם העובדות המעמידות עילת תביעה נגד מושך השיק, ובלעדיהן לוקה כתב-התביעה בחסר (ראה ע"א 219/63). כיוצא בזה, בקשת ביצוע שטר שבה עובדות אלה משמשות עילה לבקשה, כאמור בסעיף 81א(ג) לחוק הנ"ל." (ע"א 211/73 שורפה נ' וקסלר פ"ד כ"ח(1)512, עמוד 515-516).
5.מכאן, כי כפי שהוא, אין כתב התביעה (הבקשה לביצוע) מגלה עילה כלל, ודינו להימחק על הסף מחמת העדר עילה. מאידך, ברי, כי האמור לעיל באשר לליברליות הנהוגה בתיקון כתבי טענות יחול גם כאן, והדעת תיטה לטובת התרת תיקון הבקשה לביצוע. אלא, שתיקון כאמור אמור לזכות את המבקשת בהגשת כתב התנגדות מתוקן, וממילא נמצאנו מגיעים לאותה מסקנה, לפיה יש לאפשר את התיקון המבוקש, אליו מתנגד המשיב (ובכך לכאורה אמורה גם שאלת המועד לבוא על פתרונה מאליה).
6.ועניין אחרון: לגוף העניין, מדובר בטענת זיוף שיקים, אשר על פי רוב (וכמעט תמיד) מספיקה לשם מתן רשות להתגונן, גם כשבפי המשיב טענות אחרות, שכן טענותיו אינן נדונות בשלב הדיון בהתנגדות. אשר על כן, לגופה, טובים סיכויי ההתנגדות להתקבל.
7.בשים לב לכל האמור, אציע לצדדים להסכים להסדר הדיוני הבא, בלא שמי מהצדדים מודה בכך בטענות משנהו לגוף העניין: (1) בקשת הביצוע תתוקן, באופן שיראו את המשיב כמי שטען שהציג את השיקים לפרעון, וכמי ששלח הודעת חילול; (2) ההתנגדות תתוקן באופן שיצורף לה התצהיר שצירופו התבקש, והיא תיחשב כאילו הוגשה במועד; (3) תינתן רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש גם כתב הגנה; (4) הדיון יבוטל והתיק, נוכח סכומו, יידון בסדר דין רגיל ויועבר לשופט לקביעת קדם משפט.
8.הצדדים יגישו עמדתם עד יום 26.3.2014, ויואילו נא להגישה בהודעה משותפת (גם אם אינה מוסכמת). ככל שמטעם כלשהו לא יבוטל הדיון – יידונו בו כלל העניינים התלויים ועומדים, ועל השליח המצהיר מטעם המשיב להתייצב לדיון, כמו גם בעלי הדין עצמם.
ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.