אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רשות שדות התעופה נ' כים-ניר שירותי תעופה בע"מ ואח'

רשות שדות התעופה נ' כים-ניר שירותי תעופה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/06/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
29391-08
03/06/2012
בפני השופט:
ישי קורן

- נגד -
התובע:
רשות שדות התעופה
הנתבע:
1. כים-ניר שירותי תעופה בע"מ
2. כים - ניר בדק מטוסים בע"מ
3. כים - ניר ניהול שירותי תעופה ונתיבי

פסק-דין

ב"כ התובעת עוה"ד שלמה ארדמן, טל לבקוביץ ואורטל ראש ממשרד עו"ד משה נסים ב"כ הנתבעות עוה"ד אמיר כספרי ושי שטרן ממשרד עו"ד ש. הורביץ ושות' פסק דין חלקי

תביעה לפינוי חֲבָרות הפועלות בשדה התעופה הרצליה.

רקע

1.בשנת 1977 הוקמה רשות שדות התעופה (להלן: "התובעת" או "הרשות") על פי חוק רשות שדות התעופה, תשל"ז – 1977. על פי החוק האמור מנהלת הרשות את שדות התעופה בישראל. בשנת 1978 פורסם צו לפי סע' 43 לחוק האמור, ולפיו נכלל שדה התעופה בהרצליה (להלן: "שדה התעופה" או "השדה") ברשימת שדות התעופה שבניהול הרשות.

הנתבעת 1, כים ניר שירותי תעופה בע"מ, עוסקת בעצמה ובאמצעות הנתבעות 2, 3 - כים ניר בדק מטוסים בע"מ, וכים ניר ניהול שירותי תעופה ונתיבי אוויר (1991) בע"מ, במתן שירותי טיס, ריסוס חקלאי, כיבוי שריפות ועוד (שלוש החברות יכונו להלן: "הנתבעת" או "כים ניר"). הנתבעת פועלת משנת 1991 ואילך ומרכז פעילותה בשדה התעופה בהרצליה. נסיבות הקמתה של הנתבעת יפורטו בהמשך.

2.החל משנות ה-40 של המאה הקודמת פעלה בשדה התעופה "שדה דב" בתל אביב חברה בשם כימאויר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "כימאויר"), אשר עסקה במתן שירותי ריסוס חקלאיים ובמתן שירותי תעופה אזרחיים אחרים. בשנת 1952, לאחר שיועד "שדה דב" לפעילות חיל האויר, הועברה כימאויר, בתיאום עם מינהל התעופה האזרחית, לשדה התעופה בהרצליה, אשר היה אז ברובו משטח כורכר. לפי גרסת הנתבעת, השתתפה כימאויר בשעתו במימון רכישת הזכויות בשדה התעופה בהרצליה. כי כימאויר בנתה בשדה מבנים לשימושה והשקיעה בפיתוח הקרקע.

3.בשנת 1981 הגישה התובעת נגד כימאויר ונגד חב' מרום שירותי תעופה בע"מ, תביעה כספית לבית המשפט המחוזי בתל אביב לתשלום דמי שימוש ודמי חכירה שנתיים (ת.א. 3158/81). תביעה זו הסתיימה בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 14/03/1983 (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכם הפשרה קובע תשלומים שתשלם כימאויר לרשות בגין שטחים בהיקף של 2,406.8 מ"ר שתפוסים על ידי מבנים המשמשים את כימאויר. ההסכם קובע, בין היתר: "הנתבעות ישלמו את דמי השימוש לרשות שדות התעופה (להלן: "הרשות") לפי תעריפי הרשות עבור קרקע לא סלולה בשדה, וזאת, מאחר והשטחים בהם מחזיקות הנתבעות פותחו על ידן והמבנים הוקמו על ידי הנתבעות והינם רכושן". הסכם הפשרה נוקב בסכומים שתשלם כימאויר על פי תעריף זה לתקופות שונות, עד ליום 31/3/1988. אשר לתקופה שלאחר 31/3/1988, נקבע בסע' 8 של הסכם הפשרה כך:

"(א)התובעת תשקול בצורה אוהדת את המשך ההתקשרות עם הנתבעות לעניין השימוש לגבי התקופה שלאחר 31.3.88.

(ב)עם סיום ההתקשרות בין הרשות לכל אחת מהנתבעות תרכוש הרשות את המבנים במחיר שוק סביר לגביהם או על פי שמאות מוסכמת".

4.בשלהי שנות ה-80 של המאה הקודמת, נקלעה כימאויר לקשיים כלכליים אשר הובילו אותה להליכי פירוק. במסגרת הליכים אלה, נחתם ביום 31/07/91 הסכם בין כימאויר ובין טייסי כימאויר, אשר התאגדו להקמת הנתבעת 1 (להלן: "הסכם הרכישה"). לפי הסכם הרכישה רכשה הנתבעת את מיטלטלי כימאויר ובכללם המטוסים וציוד הקרקע שהיו בבעלות כימאויר, וכן "זכויות בקשר לנכסי מקרקעין". הזכויות האחרונות הוגדרו בהסכם הרכישה בהאי לישנא: "זכויות As Is, ככל שישנן, בקשר לנכסי המקרקעין אשר היו בשימושה או בהחזקתה של כימאויר במועד חתימת הסכם זה, לפי המפורט בנספח ב' להסכם זה. להסרת ספק – הזכויות בקשר לנכסי מקרקעין אינן זכויות קנייניות ואף אינן זכויות במקרקעין". בנספח ב' להסכם הרכישה מתוארות ביתר פירוט אותן "זכויות בקשר לנכסי מקרקעין" שיש לכימאויר, ברחבי הארץ. בסעיף 15 לנספח זה, מתוארות הזכויות שיש לכימאויר בקשר לנכסי מקרקעין בשדה התעופה בהרצליה, כדלקמן:

"זכויות כימאויר במבנים בשדה תעופה הרצליה כמסומן בצהוב במפה המצורפת ומסומנת 2. הנכס מוחזק על ידי כימאויר בהרשאה שאינה ניתנת להעברה מרשות שדות התעופה. ההרשאה אמורה להתחדש מדי שנה בשנה. בעת החתימה על ההסכם אין הסכם הרשאה חתום ואין ביטחון כי הרשאה זו תחודש.

זכויות כימאויר בשדה תעופה הרצליה מוגבלות כיום להתחייבות רשות שדות התעופה לרכוש את המבנים במחיר שוק סביר לגביהם או על פי שמאות מוסכמת, בהתאם להוראות הסכם פשרה שנחתם בין כימאויר ביחד עם על-ניר בע"מ ועם כימאויר בע"מ ועם החזקות תעופה וריסוסי אויר בע"מ לבין רשות שדות התעופה, ושקיבל תוקף של פסק דין ושהעתקו מצ"ב ומסומן 3..."

5.בהתייחס לזכויות אלה התחייבה כימאויר כלפי הנתבעת, בסעיף 4.1 להסכם הרכישה, כך: "מובהר בזה, להסרת ספק, כי לכימאויר אין כל זכויות במקרקעין, היא אינה מצהירה או מתחייבת דבר לגבי מקרקעין, אך ככל שיש לה זכויות במקרקעין, בכפוף לכך שאינה מצהירה או מתחייבת כאמור, כימאויר ממחה לרוכשת זכויות אלה". בתיאור מהות העסקה, בסעיף 6.2 להסכם הרכישה מתחייבת כימאויר למכור ולמסור לכים ניר, כנגד מילוי התחייבויותיה של כים ניר, את נכסי המיטלטלין של כימאויר, "ובכפוף לכך שלכימאויר ישנן זכויות משפטיות ניתנות להמחאה בקשר לנכסי מקרקעין ולהצהרה האמורה בסעיף 4.1 לעיל, תמחה כימאויר במועד קבלת סכום הרכישה, כהגדרתו להלן, מהנאמן, את זכויותיה בקשר לנכסי מקרקעין לרוכשת". בסעיף 11.1 להסכם הרכישה מתחייבת כימאויר למסור את החזקה במקרקעין שונים שבשדה לידי כים ניר ביום 1/3/1992 "בכפוף למילוי כל התחיבויותיה לפי הסכם זה, ולקיומן של זכויות הניתנות להעברה".

6.בתביעה שלפני עותרת התובעת להורות לנתבעת לפנות את כל השטחים והנכסים המוחזקים על ידה, בשדה התעופה בהרצליה, ולהחזיר לתובעת את החזקה בהם, כשהם פנויים מכל אדם או חפץ. עוד עותרת התובעת לצוות על הנתבעת להרוס תוספות בניה שבוצעו על ידי הנתבעת שלא כדין בשטח שדה התעופה.

במקביל, הגישה התובעת לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כספית על סך 3,285,053 ₪ נגד הנתבעת. בהמשך תוקן סכום התביעה והוא עומד על 6,381,531 ₪. התביעה מתבררת בתיק אזרחי 1517/08.

טענות התובעת

7.הנתבעת מחזיקה בשטח השדה שלא כדין וללא זכות חוקית, ומסרבת לחתום על חוזה הרשאה אשר יסדיר את פעילותה בשדה תוך תשלום דמי שימוש ראויים וסבירים, ואף דחתה את בקשת התובעת לרכוש את המבנים במחיר שוק. הואיל ואין בידי הנתבעת הסכם הרשאה בתוקף, הרי שפעילותה בשדה מהווה הסגת גבול וזאת על פי כלל 15 לכללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה) התשמ"ד-1984 (להלן: "הכללים").

8.השטח אשר בו מחזיקה הנתבעת גדול מזה שהיה בידי כימאויר, בשל תוספות בניה שבוצעו על ידי הנתבעת. גם מטעם זה הנתבעת אינה משלמת דמי שימוש ראויים כמתחייב בדין.

9.הנתבעת אינה חליפתה של כימאויר. לפי ס' 1 לחוק המחאת חיובים התשכ"ט-1969, לא ניתן להמחות זכות אשר עבירותה נשללה או הוגבלה על פי דין. על פי כלל 24 לכללים, לא ניתן להעביר הרשאה מכל סוג שנתנה התובעת לגוף אחר.

10.בהסכם הרכישה הוצהר כי הזכויות בקשר למקרקעין, שהמחתה כימאויר לנתבעת 1, אינן קנייניות ואינן זכויות במקרקעין (ס' 2 וס' 4.1 להסכם הרכישה). בנוסף, הנתבעות 2, 3 לא היו צד להסכם הרכישה, והן בכל מקרה נעדרות כל זכות במקרקעין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ