החלטה
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נסיעה וחניה של כלי רכב, בחוף ניצנים בתחום שמורת הטבע חולות ניצנים, במרחק 16 מטר מקו המים וזאת בניגוד לסעיפים 2 ו – 7 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף המים תשנ"ז 1997 (להלן: "החוק").
הנאשם כפר באשמה ובמענה שנתן טען כי מדובר בשטח של עיריית אשדוד ועל כן לטענתו רק העירייה רשאית לתת דוחות במקום כזה. עוד טען כי במקום ניתן היתר על ידי עיריית אשדוד להוריד אופנועי ים למים וזה מה שהוא עשה ביחד עם אחרים.
הערה מקדימה
כבר בפתח הדברים אציין כי הנאשם ניסה לטעון טענות רבות ומשונות כדי להצדיק התנהלותו, אולם רוב טענותיו, גם אם היה בהן ממש (ולדעתי, כפי שאפרט להלן, לא היה בהן ממש), כלל אינן רלוונטיות לאירוע זה בו ניתן לו הדוח. הדברים עולים בבהירות ממוצגים ת/5 ות/6. מוצג ת/5 הוא צילום של רכבו של הנאשם (ועל עצם העובדה כי רכבו של הנאשם היה שם, הנאשם לא חלק), אשר לא קשורה אליו שום עגלה להורדת כלי שייט לים. כלומר, כל הטיעון המבוסס על רשות לכאורה שנתנה עיריית אשדוד להוריד כלי שייט לים, אינו רלוונטי למקרה זה, בו הנאשם כלל לא הוריד כלי שייט לים. ליד הרכב, יושבים אנשים להנאתם בחוף הים, עם כסאות פלסטיק, שמשיות, בריכה מתנפחת וציוד נוסף. תמונה ת/6 היא צילום מקרוב של רכבו של הנאשם כשלוחית הרישוי חשופה, להבדיל מבתמונה ת/5, שם היא מוסתרת במכוון על ידי שמשיה.
הנאשם, פותח את סיכומיו בפסקה המסכימה לכאורה עם מטרות החוק, אולם על אף הראיה החד משמעית לכך שהוא הפר את החוק, במקום להודות בכך ולהתחייב לשנות את דרכיו, בוחר הנאשם לנסות ולהעלות טענות מן היקב ומן הגורן, שאולי במקרים אחרים יכולות היו להיות רלוונטיות, אבל במקרה זה אינן רלוונטיות כלל וחבל שכך נהג.
על כן, עוד לפני שאכנס לטענות הנאשם, חשוב לומר כי התמונות מדברות בעד עצמן וגם אילו הייתה מתקבלת טענתו של הנאשם בדבר היתר כביכול להוריד אופנועי ים למים במקום בו היה רכבו, היא כלל איננה רלוונטית למקרה זה. במקרה זה, במובהק, הנאשם פשוט החנה את רכבו ליד חוף הים וחבורת אנשים ישבה ובילתה על חוף הים.
טיעוני הנאשם
אציין, כי על אף הוראת בית המשפט כי אורך הסיכומים לא יעלה על 3 עמודים, מצא הנאשם לנכון להגיש סיכומים שאורכם עולה על 4 עמודים. אך ורק בשל היותו של הנאשם בלתי מיוצג, לא הוחזרו לו הסיכומים לשם תיקונם.
בסיכומים שהגיש מטעמו טוען הנאשם, כי הפקחים של המאשימה פעלו בחוסר סמכות מקומית ועניינית. לטענתו, היה על המאשימה להראות כי מינוים של הפקחים פורסם ברשומות והיא לא עשתה כן. עוד טוען הנאשם, כי הפקחים לא הציגו בפניו כתב מינוי כזה לפי דרישתו ולא עשו כן בבית המשפט. כמו כן טוען הנאשם כי המאשימה לא הוכיחה כי הפקחים היו מוסמכים לפעול במקום בו פעלו.
יש לציין, כי טענה זו של הנאשם לא נטענה על ידו במענה ואף לא בדיון ההוכחות. ככלל, פועלת הרשות תחת חזקת תקינות פעולת המנהל ורק אילו העלה הנאשם במענה טענה בעניין זה היה מקום לדרוש מן המאשימה להוכיח בפני בית המשפט דבר מינוים של הפקחים כדין. יחד עם זאת, היות שכפי שמציין הנאשם, מינוי כזה יש לפרסם ברשומות, הרי שאין קושי למצוא ברשומות את המינוי שניתן לשני הפקחים ביום 29.6.11 שפורסם בילקוט הפרסומים 6288 בע' 6236, וזאת ספציפית כמפקחים לגבי עבירות לפי החוק. ייאמר כי המינוי איננו מוגבל גיאוגרפית, ועל כן אין בסיס לטענת הנאשם כי נדרשה הוכחה למינוי לגבי איזור מסוים. העד אורי פרו בע' 5 ש' 10 העיד כי "הצגתי לנאשם את שמי ותפקידי ונרשם קנס".
הנאשם בסיכומיו כובל על כך שלא התאפשר לו כביכול לחקור את הפקחים בנוגע למפה ולמקום המדויק בו נעשתה האכיפה, אולם כמוסבר לעיל, הסמכות של הפקחים שמונו לעניין החוק, היא לגבי כל חופי ישראל, ללא קשר לשאלה אם הם נמצאים בתחום מוניציפאלי של רשות כזו או אחרת. על כן אין תועלת בטענה זו של הנאשם, לא כעת ולא בדיון כשניסה לטעון אותה. בדיון, ניסה הנאשם על סמך מפת אילוסטרציה שמופיעה על גבי השילוט המסמן את הכניסה לשמורה, לטעון טענות הנוגעות למיקומו המדויק, אולם לא ניתן לעשות זאת על סמך מפה מסוג זה והמאשימה הגישה את מוצגים ת/3 ות/8, המראים על פי נ.צ. כי רכבו של הנאשם היה בתוך השמורה.
עוד טוען הנאשם בסיכומיו, כי בדוח שקיבל, לא מפורטים כל הפרטים הדרושים על פי הנחיות משרד הפנים לעניין זה, מהן הוא מצטט. יש לציין כי הנחיות משרד הפנים הללו לא הוצגו בפני בית המשפט ולא הוגשו על ידי מי מהצדדים כראיה או לפחות כנספח לסיכומים. אולם גם אם נבחן את האמור בסעיף 10 לסיכומי הנאשם, יש לציין, כי בהתייחסו לפרטים שלכאורה חסרים בדוח, הוא מפנה למוצג ת/1. אולם מוצג זה איננו הדוח שקיבל, אלא דוח הפעולה של הפקח אורי פרו ועל כן אין רלוונטיות לטענה זו של הנאשם.
טוען הנאשם כי הפקחים לא ביצעו מדידה על פי הנדרש בהנחיות, אולם דווקא מעדות הפקחים עלה כי המדידה שביצעו הייתה מדויקת. העד אורי פרו העיד כי "המרחק הזה נמדד על ידי מכשיר טווח לייזר שנרכש עבורי לעניין זה בדיוק. נמדד הרכב על ידי נקודת גי.פי.אס..." (ע' 5 ש' 8-10). בנוסף הוגשה תע"צ ממנה עולה כי נקודת הציון המדוברת נמצאת בתחום שמורת הטבע חולות ניצנים ועל כן אין ממש בטענה זו של הנאשם.
טוען הנאשם כי הצילומים שהוגשו על ידי המאשימה בדיון, אינם בהתאם להנחיות משרד הפנים וכן לא ניתן על פיהם לזהות את מקום הימצאו של הרכב והמועד בו נעשה הצילום. אשר למיקום הרכב, יש לציין כי בצילום ת/5, נראים: הרכב (כשמספרו מוסתר על ידי שמשיה), הים, קו המגע של הים בחוף וכן קבוצת אנשים היושבת בסמוך לרכב. אכן, אין בתמונה סלע או עצם בולט, אולם דרישה זו בהנחיות היא בגדר "רצוי" ואיננה פוסלת את התמונה שלא כך נעשה בה. בהקשר זה ייאמר, כי הנאשם גם במענה וגם במסגרת שמיעת הראיות ציין כי במכוון הוסתר מספר הרכב על ידו, על מנת לאלץ את פקחי המאשימה להתקרב לרכב ולא לאפשר להם לצלם מרחוק ולשלוח דוח בדואר. התנהלות זו של הנאשם, איננה ראויה. אין זו זכותו של הנאשם לדרוש כי הפקח ימסור לו באופן אישי את הדוח ורצונו להביע בפני הפקח את דעתו האישית על התנהלותו, נראתה לבית המשפט יותר כרצון להלך אימים על הפקח מכל דבר אחר.
אציין עוד, כי אינני מקבלת אף את טענת הנאשם, כי חייב להיות על גבי התמונה רישום של תאריך ושעה. לשם מיקום התמונה בזמן, די בעדותו של הפקח שצילם את התמונה. אין צורך לומר, כי רישום התאריך והשעה על התמונות המצולמות, הוא הליך שמתוכנת על ידי הצלם וממילא אילו היה רישום כזה, עדיין היה הפקח נדרש לבוא ולהעיד כי הרישום הזה שיקף את התאריך והשעה הנכונים ולא ניתן היה להסתפק ברישום עצמו.
אציין, כי גם בדיון ההוכחות וגם בסיכומים, הנאשם לא הצליח להבחין בין שני האישומים השונים שהוגשו נגדו. האישום בהליך זה, עניינו חניה בתחום שמורת טבע. שמורת הטבע נמצאת כפי שניתן ללמוד ממוצגים ת/3 ו- ת/8, מדרום לחוף של עיריית אשדוד ועל כן כל הטענות של הנאשם שעניינן המסלול שבו לטענתו הותרה הורדת אופנועי ים על ידי עיריית אשדוד, אינן רלוונטיות להליך זה, אלא רק לכתב האישום השני בו הואשם ושנדון במסגרת ת.פ. 1907-03-12.
הנאשם מנסה בסיכומיו, כפי שניסה גם במסגרת שמיעת הראיות, לקעקע את מהימנות הפקחים. טוען הנאשם כי בעדותו אמר אורי פרו תחילה שאיננו רואה משאית בצילום ולאחר מכן כשהוצג בפניו צילום אחר, אמר שאיננו זוכר. בכך צודק הנאשם, אולם זו הצגה חלקית של עדותו של אורי פרו. הנאשם הציג בפני אורי פרו תמונה שסומנה נ/1 בה נראית משאית ואורי פרו השיב שאיננו יכול לדעת שמדובר בצילום שנערך באותו יום. אומנם אמר אורי פרו לגבי התמונה שהוא עצמו צילם, כי איננו רואה בה משאית, אולם ציין: "חשוב להדגיש שאנו מתמודדים עם מאות כלי רכב שנמצאים בחופים האלה." (ע' 6 ש' 10). ייתכן שהפקח לא זכר שהייתה משאית ליד רכבו של הנאשם וייתכן שלא הייתה משאית ליד רכבו של הנאשם. צריך לזכור כי מדובר באירוע שארע לפני כמעט שנתיים. הפקחים שהעידו, עשו כן על פי הדוח שנרשם על ידם, על פי דוחות הפעולה שרשמו ועל פי התמונות שצילמו ואין בכך משום חוסר מהימנות אם כשהוצגה בפני אורי פרו תמונה נוספת ציין כי אינו זוכר.
אשר לדוח הנוסף שהציג הנאשם, שניתן לכאורה לאדם אחר באותו יום בשעה דומה על ידי פקח אחר, לא ברור לבית המשפט מה ניתן ללמוד מכך. לא ניתן לדעת היכן בדיוק ניתן אותו דוח שהוצג על ידי הנאשם (למעט העובדה כי מדובר היה בשמורת חולות ניצנים) וייתכן כי היו באותו יום פקחים נוספים בשמורה. אין זה סותר את טענתו של מר אורי קייזר, כי הוא התלווה אך ורק לאורי פרו ולא לפקחים נוספים. אציין כי הנאשם טוען כי אורי פרו אישר כי הגיש כתב אישום כנגד אותה משאית ואין זה נכון. אורי פרו אישר כי אילו היה רואה את המשאית היה מגיש נגדה דוח, אולם כעובדה, לא הוא הגיש את הדוח שהציג בפניו הנאשם (ע' 10 ש' 22-הסוף).
צודק הנאשם כשמציין כי דוח הפעולה של הפקח אורי פרו, נרשם באיחור רב יחסית (ת/1), אולם יש לשים לב כי דוח פעולה זה אינו כולל כמעט שום פרט שלא נובע ישירות מהדוח שניתן לנאשם, או מדרך הפעולה הרגילה של הפקחים (לקיחת נ.צ.). המסמך ת/2, אשר איננו נושא תאריך, הוא תרשומת שנעשתה על ידי הפקח אורי פרו, בתגובה לטענות הנאשם ובו בעיקר התייחסות לכך כי דוח זה לא ניתן לגבי חוף הריביירה, אלא לגבי שמורת הטבע חולות ניצנים ועל כן גם הנתיב להורדת כלי שייט איננו במקום בו ניתן הדוח. אילו היה מדובר באירוע רב פרטים, מורכב ומסובך, ייתכן שהיה מקום לייחס משקל רב יותר לכך שהדוח של אורי פרו נכתב חודש לאחר האירוע, אולם מדובר באירוע פשוט ביותר. יתר על כן, הפקח אורי קייזר, רשם את הדוח שלו יומיים לאחר האירוע (ת/7) והדברים שרשומים בדוח שלו, תואמים את תיאור האירוע על ידי שני הפקחים בעדות בפני, את הדוח שנרשם ואת התמונות שצולמו.