החלטה
1.לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).
2.המבקש, עמר רקובר, עבד כאקטואר באגף שוק ההון במשרד האוצר, במשך שנה ו-3 חודשים. הוא פרש מתפקידו ביום 20.6.13 וסיים באופן רשמי את תפקידו בשירות המדינה ביום 11.7.13. בקשתו הינה לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק, ולהתיר לו להתחיל לעבוד כאקטואר בהכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן – חברת הכשרה), החל מיום 1.9.013.
3.במסגרת נימוקיו לבקשה, פירט המבקש בכלליות, כי תפקיד האקטואר הינו להבטיח, שעתודות הביטוח שהחברה מחזיקה מספיקות לסילוק התביעות וכי התעריפים למבוטחים הינם הוגנים ותחרותיים. כן כוללת עבודת האקטואר חישובי כדאיות תוכניות ביטוח ותחזיות של תזרימי מזומנים הקשורים בביטוח, תוצאות כספיות של פעילויות ביטוח שונות, חיזוי תביעות, שיעורי ריבית וכדומה.
4.בפרט, לגבי תפקידו כאקטואר במשרד האוצר, הרחיב המבקש, כי תפקידו כלל עבודה שוטפת מול כל חברות הביטוח, וביניהן גם חברת הכשרה בה הוא מבקש לעבוד. לדבריו, עיקר עבודתו התמקד בניהול וליווי ביקורות אקטואריות בשתי חברות ביטוח גדולות ואילו ממשקי עבודתו עם חברת הכשרה היו זניחים יחסית, והסתכמו בפעולות הבאות: קבלת סקירה מרפרנט חברת הכשרה לגבי עסקת מכירת תיק ביטוח החובה של החברה לחברת ברקשייר התאווי (בחודש מרץ 2012); אישור נכונות החישובים האקטואריים לשינויים בתעריף רכב רכוש שהגישה החברה (בחודש אפריל 2012); כתיבת הערות לדין וחשבון האקטוארי של החברה לשנת 2011 והתכתבויות עם החברה בנוגע אליהן (במחצית השנייה של שנת 2012); קבלת פנייה ועדכון לגבי אישור איש קשר בחברה לצורכי דיווח אקטואריים, אשר טופלו על ידי מנהלו (בחודשים דצמבר 2012 וינואר 2013); וניתוח של תרחישי ריבית ואינפלציה למידע שהתקבל מהחברה לגבי עסקת ברקשייר התאווי (בחודש פברואר 2013). כל פעולותיו, כך טען המבקש, בוצעו בליווי והכוונה של מנהלו הישיר, בידיעתו ובאישורו.
5.המבקש ציין, כי מאז חודש פברואר 2013 הוא לא טיפל באף נושא הקשור לחברת הכשרה או לגופים הקשורים אליה ישירות, ומאז יום 21.5.13 ועד ליום 20.6.13 הוא עסק רק בנושאים רוחביים ולא טיפל בשום נושא הקשור לחברת ביטוח כלשהי. לדידו, הדבר מהווה שיקול לקיצור תקופת הצינון. בנוסף, ביקש להתחשב בתקופת העסקתו הקצרה במשרד האוצר – מעט מעל לשנה, המעידה, כי השפעתו הישירה על התנהלות חברת הכשרה אליה הוא חפץ לעבור, היתה מוגבלת למדי. כן ביקש ליתן משקל לכך, שתחום האקטואריה הינו תחום ייחודי, שהעיסוק בו אינו נפוץ והוא דורש הכשרה ארוכה (לדברי המבקש, ישנם כיום בישראל פחות מ-100 אקטוארים מוסמכים). כך גם, מקומות העבודה במקצוע זה הינם בחברות ביטוח בלבד. משכך, טען המבקש, כי הטלת תקופת צינון ארוכה המונעת ממנו מלעבוד בחברת ביטוח, תפגע באופן דרסטי בחופש העיסוק שלו, ותקשה עליו לפרנס את משפחתו, לה הוא משמש כמפרנס עיקרי. בהקשר זה ציין המבקש, כי הוא מובטל כיום. לבסוף, פירט המבקש באשר לנסיבות עזיבתו את משרד האוצר, כי זו לא נבעה מסיבות מקצועיות אלא היא נעוצה במרחק הפיזי הרב שבין מקום מגוריו למקום העבודה: הלה מתגורר בבנימינה ואילו משרד האוצר שוכן בירושלים. לדבריו, מסלול הנסיעה לכל כיוון אורך כשעתיים וחצי, והפך למורכב ובלתי אפשרי עבורו.
6.המשיבה, מצידה, אישרה את התיאור העובדתי המופיע בבקשה, בכל הנוגע למהות והיקף עיסוקו של המבקש במשרד האוצר. היא הוסיפה, כי ההחלטות בנוגע לחברת הכשרה התקבלו על ידי הממונים על המבקש, בהתבסס, בין היתר, על עמדתו המקצועית. כן מסרה, כי תפקידו של המבקש נמנה על תפקידי דרג הביניים בשירות המדינה, לגביהם נקבעה בהנחיית היועמ"ש כנקודת מוצא, תקופת צינון חיצונית של ששה חודשים (ר' בע' 16 ו-18 להנחיה מס' 1.1711). בנסיבות אלה, הביעה המשיבה דעתה, כי ניתן לקצר את תקופת הצינון של שנה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים ממועד פרישתו של המבקש ממשרד האוצר, כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברת הכשרה החל מיום 22.9.13.
7.הצדדים הודיעו, כי הם מוותרים על קיום דיון בפני הוועדה והם מבקשים ליתן החלטה על סמך הבקשה ותגובת המשיבה, שהוגשו בכתב.
8.בשים לב לעמדת המשיבה, ולאחר ששקלנו את הדברים, הגענו למסקנה, כי יש להיעתר לבקשתו של המבקש – במלואה. אכן, העובדה, שעד לפני מספר חודשים טיפל המבקש בנושאים הקשורים לחברת הכשרה במסגרת תפקידו כאקטואר במשרד האוצר, ועתה הוא מבקש לעבוד באותה חברה כאקטואר, מקימה לכאורה חשש לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי, כאמור בסעיף 14(א) לחוק. ברם, נחה דעתנו, כי מכלול נסיבות המקרה מפיגות את החשש האמור. זאת בהינתן, שהמבקש לא נמנה על הדרג הניהולי הבכיר של משרד האוצר, אלא על דרג הביניים. במסגרת תפקידו, הוא לא היה מוסמך לקבל החלטות על דעת עצמו, ובכלל זה, להחליט על הענקת זכות לאחר, אלא אך להמליץ בפני הממונה עליו. בהקשר זה, אין להתעלם מפרק הזמן הקצר יחסית בו עבד המבקש במשרד האוצר – שנה ו-3 חודשים. התרשמנו, כי חלק ניכר מתקופת העסקתו של המבקש, הוקצה ללימוד התחום, וכי מתוקף היותו עובד חדש, כל פעולה של המבקש היתה תחת פיקוחו הצמוד של מנהלו הישיר. בשים לב לנסיבות אלה, אנו סבורים, כי יכולת ההשפעה של המבקש כגורם ממליץ כלפי חברת הכשרה – היתה מינורית למדי. לכך מצטרפת העובדה, שמחודש פברואר 2013 לא טיפל המבקש באף נושא הקשור בחברת הכשרה או בגופים הקשורים אליה ישירות, ומיום 21.5.13 ועד ליום 20.6.13 הוא גם חדל מלטפל בנושאים הקשורים לחברת ביטוח כלשהי, ועסק רק בנושאים רוחביים. מכאן יוצא, כי המבקש מצוי בתקופת צינון כוללת של כ-7 חודשים (תקופת צינון פנימי של 5 חודשים ותקופת צינון חיצוני של קרוב לחודשיים). יש בפרק זמן זה, כדי להפחית פגיעה אפשרית בטוהר המידות או בתדמית השירות הציבורי, כמו גם במראית עין של פגיעות כאלה.
9.בנוסף, העובדה, שהמבקש עזב את תפקידו במשרד האוצר מסיבה אישית, בשל המרחק הגיאוגרפי הניכר של משרד האוצר ממקום מגוריו (בנימינה), ולא מסיבות מקצועיות, בשילוב עם פרק הזמן הקצר יחסית בו טיפל בנושאים הקשורים בחברת הכשרה – מפחיתים את האפשרות, שהמבקש ניצל בתקופת עבודתו את מעמדו וסמכויותיו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורם עימו הוא מבקש לעבוד כעת. כן אין להתעלם מן העובדה, שהיצע העבודה בשוק הפרטי לאקטוארים, מוגבל לחברות ביטוח בלבד. לכן, תקופת צינון ארוכה עלולה לפגוע קשות בחופש העיסוק של אקטואר המבקש לעזוב את שירות המדינה, דוגמת המבקש. נוסיף, כי למעשה, אין הבדל משמעותי בין הצעת המשיבה (לפיה המבקש יוכל להתחיל לעבוד ביום 22.9.13) לבין בקשת המבקש (להתחיל את עבודתו ביום 1.9.13), וזאת במיוחד משום שמדובר בתקופת חגים.
10.אנו סבורים, כי כל אלה, בצירוף התחייבותו של המבקש, להקפיד על האיסורים הקבועים בסעיפים 2 ו-3 לחוק – מטים את הכף לטובת קיצור תקופת הצינון של שנה, כבקשתו של המבקש.
לפיכך, אנו מורים על קיצור תקופת הצינון באופן שהמבקש יוכל להתחיל את עבודתו בחברת הכשרה מיד עם חתימת החלטה זו, אך לא לפני יום 1.9.13 (לאחר תקופת צינון כוללת של 7 חודשים – תקופת צינון פנימי של 5 חודשים + תקופת צינון חיצוני של חודשיים).
ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ג, 02 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.
___________________ ___________________
עו"ד י' ריכטר, חבר עו"ד מ' היבנר, חברה