החלטה
לפניי שתי בקשות הדדיות לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלונים.
הנתבעים עותרים לחייב את התובעת במתן מענה לשאלון שהופנה אליה ולחייבה בגילוי מסמכים ספציפי, ובמקביל, עותרת התובעת להורות לנתבעים להשיב על השאלון שהופנה אליהם ולמסור תצהירי גילוי מסמכים.
כידוע, הליכים מקדמיים נועדו לייעל את הדיון בשלב הבאת הראיות, ואין לחייב בעל דין בהשלמתם, שעה שמדובר בדרישות מכבידות יתר על המידה.
בהקשר זה, קבע כב' השופט איתן אורנשטיין בהחלטתו בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1289/06 גרין נ' התקליט בע"מ (2008): "...נקודת המוצא בבחינת הליכים מקדמיים של גילוי מסמכים ומענה על שאלון היא שלכל צד קמה הזכות לקבל מענה כמו גם לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד , וזאת על מנת לייעל את הדיון המשפטי. ההלכה היא כי יש להבטיח מענה מפורט וגילוי רחב ככל האפשר, ובלבד שהוא רלבנטי למחלוקת שבין הצדדים, ואינו בבחינת "דייג" של עובדות ומסמכים...הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועדו, עד כמה שהדבר אפשרי, ליצור שוויון בין בעלי הדין, ולהעמידם, עד כמה שהדבר אפשרי, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק, פחות או יותר שווה. באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת לעניין רלבנטיות השאלות כי הרשות תינתן רק לשאלות הקשורות לעניין שבנדון...".
בענייננו, הנתבעים בבקשתם מתמקדים בארבע שאלות, שלטענתם לא נענו כראוי.
בשאלה מס' 47 התבקשה התובעת לפרט את התמורה ששולמה לה בכל הקמפיינים הפרסומיים, בשלוש השנים שלפני ההתקשרות, ובמסגרת ההסכם עם הנתבעת 1 , ובשאלה מס' 48 התבקשה לפרט נתונים שונים לגבי כל קמפיין. אני מסכים עם טענת התובעת בתגובתה, בדבר חוסר הרלוונטיות של שאלות אלה לעניינים הנדונים בתביעה.
במסגרת שאלה 57 , הופנתה התובעת לסעיף 105 לכתב התביעה, ונשאלה לגבי הנתונים שלפיהם חושב סכום הפיצויים הנטען, בסך 200,000 ₪. התובעת הבהירה בסעיף 105 האמור, כי המדובר בנזק לא ממוני, ופירטה את הגורמים לו, ובשלב המקדמי הנוכחי, איני סבור שנדרשים נתונים נוספים כלשהם לצורך ביסוס הסכום.
במסגרת שאלה 58 התבקשה התובעת לפרט את דרך חישוב סכום הפיצוי בסך 100 ₪ בגין כל אחת מהפעמים שבה הוצג והוקרן סרט הפרסומת בבית קולנוע. כפי שטוענת התובעת, דרך חישוב הפיצוי האמור פורטה בסעיפים 112 - 113 לכתב התביעה, כך שאין הצדקה לחיובה במענה על שאלה זו.
בנוסף, טוענים הנתבעים, כי הדרישה לגילוי ספציפי שהם הפנו לתובעת, נותרה ללא כל התייחסות, והתובעת הפנתה אליהם תצהיר גילוי כללי בלבד, אשר אינו עונה על דרישת הגילוי הספציפית.
בתגובתה, טוענת התובעת, כי במסגרת תצהיר הגילוי הכללי (נספח ד' לבקשה), היא פירטה את כל המסמכים המצויים ברשותה, לרבות אלו שהתבקשו ממנה בדרישת הגילוי הספציפית.
במצב דברים זה, מובן שאין הצדקה לחיוב התובעת בגילוי נוסף, אך מנגד, חסרה בתצהיר הגילוי הכללי הצהרה לפיה לא מצויים ברשות התובעת מסמכים נוספים רלוונטיים (אלא למעשה, התובעת ציינה כי היא שומרת על זכותה להגיש ולהתייחס למסמכים נוספים, ככל שיתגלו).
התובעת מתבקשת למסור לנתבעים, בתוך 20 יום, תצהיר גילוי נוסף שיכלול הצהרה מעין זו, ובכפוף לכך, מתייתר הצורך בגילוי נוסף.
התובעת, בבקשתה, מבקשת להורות לנתבעים להשיב על השאלון שהופנה אליהם, למסור תצהיר גילוי ספציפי בהתאם למכתב הדרישה וכן למסור תצהיר גילוי כללי לגבי מסמכים שברשותם.
השאלון שהפנתה התובעת אל הנתבעים ארוך ביותר, וכולל 122 שאלות, באופן העלול להכביד על הנתבעים ללא הצדקה עניינית. לפיכך, נדחית בקשת התובעת בהקשר זה (ראו החלטתו של כב' השופט (בדימוס) בעז אוקון בבר"ע (מחוזי י-ם) 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ (2006)).
מטעם הנתבעים נמסר תצהיר גילוי כללי שנערך על ידי גב' דפי גפנר, אשר במסגרתו הצהירה כי למיטב ידיעתה ולאחר חקירה ודרישה שביצעה, אין בחזקתם או בשליטתם של הנתבעים כל מסמך אחר הנוגע לעניינים השנויים במחלוקת, למעט המסמכים שפורטו, וכן הצהירה כי הנתבעים עושים מאמצים לאתר מסמכים נוספים, הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, ואשר אינם מצויים ברשותם, והם שומרים על זכותם לצרף מסמכים נוספים, ככל שיהיו ברשותם.
הנתבעים מתבקשים להשלים, בתוך 20 יום, את ניסיונותיהם לאיתור מסמכים נוספים, ולמסור, בתוך פרק הזמן האמור, תצהיר גילוי משלים שיתייחס לקיומם או להיעדרם.
אציין, כי התובעת ביקשה להורות כי התצהירים יינתנו על ידי עובד הנתבעת 1 שברשותו כל המידע הרלוונטי, ושבמועדים הרלוונטיים הועסק על ידי הנתבעת 1. בתגובתם, טוענים הנתבעים, כי המצהירה כיהנה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, כמנהלת פרסום אצל הנתבעת 1, ובמסגרת תפקידה זה עסקה בעניינים הרלוונטיים לתביעה.
לאור זאת, איני רואה לנכון ליתן הוראה כלשהי בדבר זהות מוסר התצהירים.
בהתאם לכך, מתייתרת בקשת הנתבעים לסילוק תשובת התובעת לתגובתם, ובקשה זו נמחקת.