רע"צ 58936-09-16 הניג נ' דרור(אחר/נוסף)

1.בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 511416-12-14 ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 25.8.16 של כב' רשם ההוצל"פ מר שרון קרן שדחה את בקשתו של המבקש לשנות את החלטתו הקודמת לפסיקת שכרו של כונס הנכסים.

המשיב, כונס הנכסים, הגיש תגובה מפורטת לבקשה בצירוף נספחים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את הטיעונים, לא מצאתי שיש להתערב בהחלטתו של הרשם הנכבד ועל כן דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

2.לצורך חישוב מס השבח ביקש הכונס כי יפסק שכרו כדי שיוכר כהוצאה בחיוב מס השבח.

הבקשה הומצאה למבקש בהתאם להחלטת הרשם שלא מסר תגובה ועל כן הגיש הכונס בקשה חוזרת לפסיקת שכרו המבוססת ומפורטת בהתאם לתקנות ההוצל"פ (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים).

בהסתמך על התחשיב שנערך בהתאם לתקנות אישר הרשם בהחלטה מיום 18.8.16 את שכר הטרחה ופסק לכונס הנכסים סך של 610,088 ₪ כולל מע"מ.

3.על החלטה זו לא ביקש המבקש לערער אלא הגיש תגובה להחלטה אשר בעקבותיה ניתנה ההחלטה נשוא הבר"ע ובה ציין הרשם כי לא מצא בטענות המבקש כדי לשנות מהחלטתו הקודמת וכי שכרו של הכונס נפסק בהתאם לתקנות ולא מצא להפעיל שיקול דעת להפחתת הסכום, שיקול דעת המצומצם רק למקרים חריגים ואין מתקיימים כאן.

עוד ציין הרשם בהחלטתו כי נתן דעתו לסכום המכירה של הנכס, מחיר המכירה בטווח השמאות וההליך הלא קצר ולכן לא מצא הצדקה להפחית משכ"ט הקבוע בתקנות.

4.כדי ליצור אחידות בפסיקת שכרו של כונס נכסים במכירת דירת מגורים, נקבעו התקנות על פיהן יש לקבוע את השכר ורק במקרים חריגים רשאי הרשם לסטות מכוח סמכותו שבסעיף 59 לחוק ההוצל"פ.

הרשם הנכבד לא מצא לסטות מהכללים ולאחר שבחנתי את העובדות והנתונים, לא מצאתי שיש מקום להתערב בשיקול דעתו ובהחלטתו, וזאת בהתאם להלכה הנוהגת ולפיה ככלל לא תתערב ערכאת הערעור בשיקול הדעת של הרשם שפסק את שכרו של כונס הנכסים, ראה הפסיקה המובאת בפרק ג לתגובת המשיב.

5.צר לי על מצבו הבריאותי של המבקש ואולם אין בכך כדי להוות עילה להפחתת השכר שנפסק.

כמו כן, נתתי דעתי לאמור בתגובת המשיב לגבי היקף העבודה שנדרשה ממנו בהליך המימוש, מצבה התכנוני והמשפטי של הדירה שהרתיעה רוכשים והצריכה מאמץ וזמן עד שנמצא הרוכש ונחתם הסכם מכר ביום 21.1.16 כאשר תיק ההוצל"פ נפתח בנובמבר 2014.