רע"צ 35151-11-14 יוסף נ' עיריית רמת גן

במסגרת הערעור מלין המבקש על ההחלטה מיום 4.11.14 בה נקבע צו חיוב בתיק הפרטני בסך של 200 ₪, שיעמוד על 350 ₪ החל חודש פברואר 2015.

המבקש עוד ציין במסגרת הודעה שהגיש לתיק בית המשפט כי משפחתו תסייע לו והוא יוכל לעמוד בצו תשלומים חודשי בסך של 2000 ₪ לחודש, כאשר עת הגיש את בקשותיו לרשמת ההוצאה לפועל הציע תשלום חודשי של 500 ₪ לחודש עבור כלל התיקים.

לאחר שעניינתי בהחלטות, בהודעת הערעור ובנספחים אני סבור שדינו של הערעור דחייה ללא צורך בתשובת המשיב.

כבר בפתח הדיון יש לחזור ולהזכיר כי סמכות רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לו לשקול ולאזן בין כלל השיקולים של כל מקרה על פי נסיבותיו (ראו: ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדיד), וכפועל יוצא סמכותו של רשם ההוצאה לפועל שיקול הדעת שלא להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, גם כאשר הוא אינו יכול לפרוע את חובותיו בתקופה העולה על התקופות הנקובות בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (ראו: רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי ).

הרשמת הנכבדה קבעה בהחלטתה הראשונה מיום 2.11.14 שאין תועלת בניהול הליכי ההוצאה לפועל, בשל היחס בין גובה החובות לגובה צו התשלומים המוצע על ידי החייב, וכפי מצבו של המבקש בפועל, כאשר הרשמת ציינה שיש בפנייה להליכי פשיטת רגל משום תועלת לחייב.

תשומת הלב זוהי הדרך המותווית על פי פס"ד יעד פרזול, שם נאמר כי, לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליידע את החייב בדבר אפשרות פנייה להליכי פשיטת רגל, לאחר שבירר את יכולת החייב לקיים את פסק הדין.

בשלב מאוחר יותר, ולאחר בקשה לעיון חוזר ציינה הרשמת הנכבדה בהחלטה מיום 6.11.14 כי החייב מצוי בהליכי הוצאה לפועל במשך שנים רבות ואינו מסדיר את חובותיו, כאשר במשך שנים אף אינו משלם כל תשלום לתיקיו השונים, וספק בעיני הרשמת כי אם ההליך המבוקש יביא תועלת לחייב, מה גם שציינה כי רצונו הנטען של החייב להסדיר חובותיו אינו עולה בקנה אחד עם המציאות כאשר הצעתו אין בה כדי לכסות את הריבית החודשית על חובותיו, כאשר הליך של פשיטת הרגל יש בו כדי להפטירו מהחובות ויסייע לו לפתוח דף חדש בחייו.