רע"צ 33758-07-16 כהן נ' מאמון

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד הרשמת (הגב' אביגיל סלע הקש) מהתאריכים 27.6.16, 5.7.16 ומיום 6.7.16 בתיק הוצאה לפועל מס' 0256964-12-7. בהחלטה מיום 27.6.16 התקבלה בקשת המשיב לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ או הגבלה שהוטלה על יציאתו של המשיב מהארץ, בכפוף לתנאים הנקובים בהחלטה. בהחלטה מיום 5.7.16 נדחתה בקשת המבקשים לזימון המשיב לחקירת יכולת. בהחלטתה מיום 6.7.16 של כבוד הרשמת, נדחתה בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה מיום 27.6.16.

ביום 27.6.16 הגיש המשיב – החייב בתיק ההוצאה לפועל, בקשה להורות על ביטול צו המורה על עיכוב יציאתו מהארץ בתאריכים 1.7.16- 1.12.16 לצרכי עבודה וייצוג לקוחות בחו"ל. בהחלטה מאותו היום, ההחלטה הראשונה נשוא הבקשה שלפני, התקבלה בקשת המשיב בכפוף לקיום התנאים הבאים: תשלום סך של 3,000 ₪ ע"ח החוב; תשלום מלוא הפיגורים בתיק ההוצאה לפועל ככל שיש כאלה; המצאת ערבות של שני ערבים בתנאים המפורטים בהחלטה. הרשמת הנכבדה קבעה בהחלטתה כי מעיון בנתוני התיק עולה כי אזהרה הומצאה לחייב ביום 26.12.15, יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל היא בסך של כ 265,380 ₪ וצו החיוב בתשלומים אשר ניתן בתיק הוא בסך של 2,000 ₪.

ביום 5.7.16 הגיש המבקש- הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, בקשה לזימון החייב- המשיב לחקירת יכולת. בהחלטתה מיום 5.7.16, ההחלטה השנייה נשוא הבקשה שלפני, הפנתה הרשמת הנכבדה להוראות סעיף 67(א1)(1) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967, הקובע כי על חייב שאין ביכולתו לשלם החוב הפסוק במלואו ובשיעורים שנקבעו, להתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 יום ממועד המצאת האזהרה. הרשמת קבעה כי מאחר והחייב לא התייצב לחקירת יכולת תוך 21 יום מהמועד בו נמסרה לו האזהרה ולא הוכיח יכולתו הכלכלית, חלות עליו הוראות ס' 69 יב לחוק ההוצאה לפועל, הקובעות כי במקרה בו לא התייצב חייב לחקירת יכולת לפי ס' 67 לחוק ההוצאה לפועל, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להורות על הבאת החייב בצו הבאה ובלבד שחלפו חודשיים מהמועד בו הוצאה לחייב כדין אזהרה, הזמנה לבירור או הזמנה לחקירת יכולת. הרשמת קבעה כי משהאזהרה נמסרה לחייב כדין, בהעדר התייצבות לחקירה והואיל ולא הוצגו מסמכים על ידי המשיב המלמדים על יכולתו הכלכלית, הרי שלא תהא תועלת בקיום חקירת יכולת. הרשמת קבעה כי הזוכה רשאי להגיש בקשה למתן צו הבאה, אשר יבוטל ככל שישולם החוב או שתינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל ונוכח בקשה ומסמכים מלאים שיגיש החייב.

ביום 30.6.16 הגיש הזוכה בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 27.6.16 (ההחלטה הראשונה נשוא הבקשה שלפני). הבקשה נדחתה בהחלטתה מיום 6.7.16 של כב' הרשמת, ההחלטה השלישית נשוא הבקשה לפני. הרשמת הנכבדה ציינה בהחלטתה כי היא עיינה בתגובת הזוכה, אשר כלל לא נתבקשה, אולם בנדון ניתנה ההחלטה אשר מבטיחה את זכויות הזוכה ומאזנת בינן לבין זכויות החייב.

לטענת המבקש המקרה נשוא הבקשה שלפני נופל בגדר המקרים בהן שומה על ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הרשמת. לטענתו שגתה הרשמת הנכבדה עת הורתה על ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד המשיב. לטענת המבקש, המשיב לא הצביע על כל עילה אשר מכוחה היה מקום להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ. לטענתו, בקשת המשיב לצאת מהארץ היא סתמית, לא מפורטת דיה והטענות שנטענו בה נטענו בעלמא וללא כל תימוכין. המבקשת טוען כי המשיב לא פירט בבקשתו באשר ללקוחות הממתינים לייצוג בחו"ל ולא פירט את שיעור שכה"ט הצפוי להתקבל מייצוגם, לא ציין מי מממן את הנסיעה ואת השהות בחו"ל לתקופה ממושכת בת 6 חודשים, לא צירף אסמכתאות להוכחת טענותיו ואף לא צירף הסכמי שכ"ט מול הלקוחות או תצהיר מטעם מממן הנסיעה. לטענת המבקש, שגתה כב' רשמת ההוצאה לפועל עת נתנה החלטתה בבקשת המשיב לביטול צו העיכוב, מבלי שניתנה למבקש זכות התגובה. המבקש טוען כי הרשמת הנכבדה שגתה עת קבעה ערובה ותנאים שאינם מתאימים לביטול הצו, בשים לב לאיזון בין זכויות הצדדים, לא נימקה ואף לא פירטה את קביעתה האמורה. לטענת המבקש, האמור מקבל משנה תוקף בנסיבות בהן הרשמת הנכבדה הסתמכה כבסיס להחלטתה על גובה חוב שגוי בתיק (265,380 ₪ במקום 654,400 ₪). המבקש טוען כי המשיב בתגובתו ציין טעות זו לפני הרשמת. המבקש טוען כי המשיב חדל משלם את צו החיוב בתשלומים מאז חודש 6/16. לטענתו שגתה הרשמת הנכבדה עת לא נימקה את החלטתה שלא לזמן את המשיב לחקירת יכולת. לעניין זה מפנה המבקש לפסק הדין מיום 2.5.16 שניתן ברע"צ 19760-05-15 על ידי כבוד השופטת באום. לטענת המבקש, הרשמת לא ערכה איזון ראוי בין זכויות הקניין של המבקש לבין זכויות המשיב.

המשיב בתגובתו טוען כי המבקש מציף את תיק הוצאה לפועל בבקשות ובתגובות חסרות בסיס. המשיב טוען כי צו עיכוב היציאה מהארץ כנגדו בוטל פעמיים בעבר בכפוף למילוי הוראות והנחיות בית המשפט. לטענתו מרכז חייו בארץ, אשתו נמצאת בהריון ואין בכוונתו לעזוב את הארץ.

המבקש בתשובתו טוען כי דין טענות המשיב להידחות מחמת העדר צירוף תצהיר כדין. המשיב בתגובתו נמנע מלהשיב לטענותיו המהותיות של המבקש ובכלל זאת התעלם מטענת המבקש לפיה המשיב לא עמד בצו התשלומים לחודשים 6-7/16, מהטענה לפיה לא עלה בידי המשיב להוכיח חובה מן הדין לביטול הגבלת עיכוב היציאה מהארץ, התעלם ולא פירט בנוגע לייצוג לקוחותיו בחו"ל, מטענת המבקש לעניין התנאים שנקבעו לצורך ביטול צו העיכוב וכן התעלם ולא סיפק הסבר לטענה כנגדו לפיה אין לקבל המחאות דחויות המשוכות מחשבון רעייתו לצורך תשלום צו התשלומים החודשי בתקופה בה ישהה בחו"ל, התעלם ולא פירט מי מממן את הנסיעה ואת השהות בחו"ל, התעלם מהטענה לעניין אי זימונו של המשיב לחקירת יכולת. משכך, עתר המבקש לקבלת בקשת רשות הערעור וביטול החלטת הרשמת הנכבדה לעניין ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ.

דיון :