רע"צ 23839-04-15 פריד נ' נציגות הבית המשותף-רבי עקיבא 20

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל אסף אבני שבה התקבלה בקשה בטענת פרעתי שהגישו המשיבים.

בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים ורבים בערכאות שונות בהקשר לבית המשותף בו הם מתגוררים. במסגרת הליכים אילו חוייבה המשיבה – נציגות הבית – לבנות גדר חדשה ובה 3 שערים, שער לדייר. פסק הדין שקבע זאת היה פסק דין של המפקח על המקרקעין שבו חוייבה המשיבה לבצע מדידה, לבנות גדר ולהתקין בה 3 שערים. הגדר לא נבנתה לפיכך הגיש המבקש בקשה לפי הפקודה לביזיון בית משפט, שהתקבלה. למרות זאת לא נבנתה הגדר ולפיכך נקבע בבית משפט כי בנוסף לקנס שהוטל בבקשה לביזיון בית משפט בשל אי הקמת הגדר, תחוייב המשיבה גם בסכום של 10,000 ₪ לחודש אישית למבקש בגין כל חודש של איחור בהקמת הגדר. בשל פסק דין זה נפתחו מספר תיקי הוצל"פ כולל התיק נשוא החלטה זו.

במהלך הדיונים בבקשה לפי הפקודה לביזיון בית משפט נקבע כי את הגדר יש להקים בהתאם לדיני התכנון והבניה וכן נקבע כי הגשת בקשה להיתר תחשב כהתחלת ביצוע.

בסופו של דבר נבנתה גדר ללא קבלת היתר, והמשיבה, באמצעות שכנים אחרים במבנה נשוא המחלוקת, הגישה בקשה בטענת פרעתי. לטענתם, שהתקבלה על ידי כב' הרשם, הם לא חוייבו להגיש בקשה להיתר אלא לבנות את הגדר בהתאם לדיני התכנון והבניה. דינים אילו לא דורשים, נכון להיום, הגשת בקשה להיתר לבניית גדר כפי שהמשיבה חוייבה לבנות לכן נבנתה הגדר ללא קבלת היתר, אך תוך מסירת הודעה לעירית ירושלים , בהתאם להוראות החוק בקשר לעבודות שאינן טעונות היתר. לראיה העיריה שקיבלה את ההודעה וחתמה עליה לא נקטה כל פעולה בקשר לבנית הגדר וזאת כיוון שאין צורך בהיתר.

כב' הרשם קיבל, כאמור, את טענת המשיבה וקבע כי הגדר נבנתה כפי שחוייבה המשיבה לבנות אותה ומשכך אין יותר לצבור את ההוצאות בסך 10,000 ₪ לחודש שהוטלו על המשיבה.

על החלטה זו הוגשה הבר"ע.

המבקש טוען כי משקבע בית המשפט שיש לקבל היתר, המשיבה לא היתה רשאית לבנות את הגדר ללא היתר ובניה שכזו לא ממלאת אחר הוראות פסק הדין. עוד טען המבקש כי גם לפי הוראות החוק הפוטרות מהוצאת היתר במקרים מסויימים, הפטור לא חל על מבנה העומד לשימור, וכזה הוא המבנה נשוא תיק זה. כמו כן הפטור אינו חל כאשר הגדר פונה לשטח ציבורי פתוח, ובנדון דנן הגדר פונה לשטח כזה לכן יש צורך בקבלת היתר. המבקש טוען כי חברת מוריה בנתה אף היא גדר בסמוך לגדר שנבנתה המשיבה והיא התחייבה שהיא תפתח בו פתח אם הגדר שתבנה המשיבה תיבנה לפי היתר. כיוון שהגדר של המשיבה לא נבנתה עם היתר, מוריה אינה פותחת פתח ובכך נמנעת מהמבקש האפשרות להשתמש בפתח שבגדר.

בשל הסיבות הללו טוען המבקש שיש לבטל את החלטת כב' הרשם.

המשיבה טוענת כי היא לא חוייבה להוציא היתר. מה שנקבע בהחלטה בענין ביזיון בית המשפט (ולא בפסה"ד שחייב את בניית הגדר) הוא כי הגשת בקשה להיתר תחשב כהתחלת בניית הגדר לצורך עצירת מירוץ החיוב בהוצאות, ואולם אם ניתן לבנות את הגדר ללא היתר, ובנדון דנן ניתן לעשות כן שכן הוראות החוק פוטרות מהגשת בקשה להיתר כאשר מדובר בגדר כזו כפי שנבנתה, אין צורך בהוצאת היתר. בנדון דנן, מדובר, כאמור, בגדר הפטורה מקבלת היתר, שנבנתה לפי הוראות פסק הדין עם 3 שערים כנדרש, כולל שער עבור המבקש, הוגשה הודעה לעיריה, כנדרש בחוק לגבי בניה שאינה טעונה היתר, העיריה קיבלה את המסמך וחתמה עליו ובכך המשיבה יצאה ידי חובתה.