רע"צ
בית משפט השלום ירושלים
|
2028-11-15
30/12/2015
|
בפני השופט:
גד ארנברג- סגן הנשיא
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. דליה שלום
2. מאיר שלום
|
משיבים:
מקור הפירזול ירושלים בע"מ
|
| החלטה |
בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל קייס כארמה שבה נדחתה הבקשה בטענת פרעתי שהגישו המבקשים.
תיק ההוצל"פ נפתח כבקשה לביצוע שיקים שניתנו על ידי המערער למשיבה מחשבונה של המערערת ובהסכמתה.
בסמוך לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, שנפתח ביום 29/1/12, ולאחר שחלף המועד להגשת התנגדות, הוגשה בקשה למחיקת החוב בטענה שתיק ההוצל"פ לא נפתח על החוב הנכון שכן, שולמו כספים, לפני פתיחת תיק ההוצל"פ, על חשבון החוב של המערער למשיבה ועל חשבון השיקים נשוא התיק, אך אלה לא הובאו בחשבון על ידי המשיבה בפתיחת התיק, והיא הגישה את השיקים לביצוע על מלוא סכומם. הבקשה הוגשה ביום 13/5/12. ביום 30/5/12 נתנה כב' הרשמת (כתוארה אז) מאיה אבגנים ויינשטיין החלטה הדוחה את הבקשה תוך שהיא מבהירה כי כיוון שמדובר בטענות על תשלומים שבוצעו לפני פתיחת תיק ההוצל"פ הדרך להעלותן הוא בהתנגדות לביצוע שטר ולא בבקשה להקטנת חוב או לסגירתו של תיק ההוצל"פ. בהחלטה הובהר כי התנגדות לביצוע שטר יש להגיש בליווי תצהיר וכיון שלכאורה חלף המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר יש להגיש גם בקשה בעניין זה בליווי תצהיר.
המבקשים או מי מהם לא הגישו התנגדות או בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. לטענתם, הם ניסו במהלך השנים להגיע להסכמות עם המשיבה. במסגרת ניסיונות אלה קוימה פגישה ביום 25/8/15 בה הוצגה כרטסת הלקוח של המבקש אצל המשיבה וממנה עולה כי הפעולה האחרונה בכרטסת היא ליום 25/5/11 ובסופה החוב הוא כ-45,000 ₪. כמו"כ עלה שסכום השיקים נפרע על ידי המערער הרבה לפני מועד פתיחת תיק ההוצל"פ.
בעקבות מידע זה הגישו המבקשים את הבקשה בטענת פרעתי, היא הבקשה שעליה ניתנה ההחלטה נשוא ערעור זה. בבקשה, שהוגשה ביום 6/10/15, נטען כי תיק ההוצל"פ נפתח על סכום חוב הגבוה בהרבה מסכום החוב האמיתי. בתיק ההוצל"פ נגבו עוד סכומי כסף. לכן ביקשו המבקשים לסגור את התיק ולמצער להעמיד את החוב בו על סך של כ-34,000 ₪ בצירוף ריבית כדין.
כב' הרשם כארמה נתן החלטה ביום 12/6/15 בה דחה את הבקשה. כב' הרשם קבע כי לרשם ההוצל"פ סמכות לדון בטענות פירעון רק אם אלה התגבשו לאחר מועד מתן פסק הדין ובמקרה של בקשה לביצוע שטר רק בטענות שהתגבשו לאחר מסירה האזהרה. בנדון דנן, כל טענות הפירעון הנטענות גובשו זמן רב לפני מועד הגשת השיקים לביצוע לכן אין לרשם ההוצל"פ סמכות לדון בהם.
על החלטה זו הוגש הערעור. המערערים טוענים כי פתיחת תיק ההוצל"פ וניהולו נעשו בחוסר תום לב ולפיכך היה על כב' הרשם לקבל את הבקשה. חובתו של בעל דין לנהל כל הליך משפטי בתום לב ובנדון דנן המשיבה לא עשתה כן, לכן היה על כב' הרשם לקבל את הבקשה. המערערים טוענים עוד כי שינוי הנסיבות המהותי, המתבטא בקבלת כרטסת הלקוח, חייב את קבלת הבקשה. כן טוענים המבקשים טענה של הגנה מן הצדק שכן למעשה לא ניתן למערערים יומם בבית המשפט.
הבקשה הועברה לתגובת המשיבה ובה נטען כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשם. המשיבה טענה כי מקומן של טענות המבקשים היא בהתנגדות לביצוע שטר ולא בבקשה בטענת פרעתי. המשיבה למעשה מסכימה להקטנת החוב ולהעמדתו על סך של 45,194 ₪ נכון למועד האחרון המופיע בכרטסת, 25/5/11, כאשר לסכום זה יצורפו ריבית והצמדה כמקובל בהוצל"פ וכן הוצאות ושכ"ט. המשיבה טוענת כי הציעה זאת לב"כ המבקשים אך הצעתה סורבה.
הצדדים הסכימו שתינתן החלטה ללא דיון ולפי כתבי הטענות, לאחר שניתנה לב"כ המערערים זכות תגובה, שמומשה.
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי אין מקום להתערבות בהחלטת כב' הרשם. צדק כב' הרשם בהחלטתו כי סמכותו של רשם ההוצל"פ לדון בטענות פירעון מוגבלת לטענות שהתגבשו לאחר מתן פסק הדין, ובמקרה של בקשה לביצוע שטרות, לטענות שהתגבשו לאחר קבלת האזהרה על ידי החייב בתיק ההוצל"פ. כל טענת פירעון שהתגבשה לפני מועד מתן פסק הדין צריכה להיות מובאת בפני בית המשפט שדן בתיק. כאשר מדובר בבקשה לביצוע שטר, כל טענת פירעון שהתגבשה עד מועד קבלת האזהרה על ידי החייב צריכה להיות מוגשת במסגרת התנגדות לביצוע שטר. רק טענות פירעון שמועד התגבשותן הוא לאחר קבלת האזהרה, יכולות להיטען במסגרת בקשה בטענת פרעתי. בנדון דנן, מועדן של כל טענות הפירעון קודם למועד המצאת האזהרה ולמעשה קודם למועד פתיחת תיק ההוצל"פ לפיכך היה על המערערים להעלותן במסגרת התנגדות לביצוע שטר ולא כבקשה בטענת פרעתי. יש לזכור שעוד בשנת 2012 קבעה כך כב' הרשמת (כתוארה אז) אבגנים ויינשטיין אך למרות זאת המערערים לא עשו זאת. גם אם טענת המערערים היא שהתגלה להם מידע חדש המהווה שינוי נסיבות המצדיק את הבקשה, היה עליהם להגיש התנגדות לביצוע שטר, בצירוף בקשה להארכת מועד שבה יצויינו הנסיבות החדשות, ולא בקשה בטענת פרעתי.
חרף האמור, המשיבה בתגובתה מסכימה שתיק ההוצל"פ לא נפתח על סכום החוב הנכון והיא אף מסכימה להעמיד אותו על סכומו הנכון. לטענתה, הציעה זאת לב"כ המערערים אך זה סרב. המשיבה אף הסבירה שבא כוחה הקודם קיבל הוראה לעשות כן אך משום מה לא עשה. לפיכך, ובהסכמת המשיבה, אני מורה כי החוב בתיק ההוצל"פ יתוקן באופן הבא:
החוב בפתיחת התיק יועמד על סך של 45,194 ₪ נכון ליום 25/5/11.
האגרה תחושב לפי סכום החוב הנ"ל בפתיחת התיק, למועד פתיחת התיק.
לסכום החוב הנכון יצורפו שכ"ט א' ושכ"ט ב' כל אחד במועדו.
הריבית וההצמדה יחושבו לפי ריבית והצמדה של חובות שאינן משולמות בהוצל"פ (ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק הפרשי הצמדה וריבית).
ככל ששולמו תשלומים בתיק יש להפחיתן לפי מועד התשלום.