רע"צ 15639-07-14 ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש חב"ד - 580012664 נ' לוי

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, מיכל שכנר מיום 25.06.14, שניתנה בתיק הוצל"פ 20-16113-13-2, במסגרת דיון שהתקיים בבקשת המערערת להסרת העיקולים שהוטלו על זכויותיה, במסגרת בקשה להרמת מסך שהגיש המשיב כנגד המערערת, ובה עתר לחייב את המערערת בחובה של המשיבה הפורמלית.

2.בהתאם לתקנה 120 (א) לתקנות ההוצל"פ, התש"ם – 1979, לאחר שניתנה לצדדים האפשרות להתנגד, ומשלא התנגדו, ראיתי לדון בבקשת רשות הערעור, כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. על פי הסכמת הצדדים, לה נתתי תוקף של החלטה ביום 10.11.14, העלו הצדדים טיעוניהם בערעור בכתב ופסק הדין ניתן לאחר עיון בטענותיהם.

3.הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות ואבאר להלן נימוקי.

4.כבוד רשמת ההוצל"פ נתנה החלטתה בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כפי שניתנה בפסק הדין מיום 18.05.14 ברע"א 3542/10 מ"י נגד נ' זיתון תעשיות שמנים בע"מ ואח'.

5.עיון בפסק הדין הנ"ל, בסעיפים 23 - 29 לפסק הדין, מעלה שהחלטה נשוא הערעור ניתנה בהתאם למתווה שנקבע בפסיקה האמורה.

6.מחד, כבוד רשמת ההוצל"פ בהחלטתה, לא נעתרה לבקשת הזוכה לצרף את המערערת כחייבת בתיק ההוצל"פ, אולם מאידך, ראתה לנכון להותיר את העיקול על כספי השכירות אשר נגבים כעת על ידי המערערת ובעבר היו נגבים על ידי המשיבה הפורמלית וזאת על מנת לאפשר למערערת לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת שיורה על הסרת העיקול. כך קבעה רשמת ההוצל"פ הנכבדה לאור העובדה כי המשיב הציג בפניה נתונים שיש בהם כדי לעורר את הסברה כי בעבר כספי השכירות היו שייכים למשיבה הפורמלית והיא זאת אשר חתמה על הסכמי השכירות עם השוכרים וכעת ולאור מצבה הכלכלי של המשיבה הפורמלית, נחתמו חוזים חדשים בהם המערערת היא השוכרת וכספי השכירות יועברו למערערת ולא למשיבה הפורמלית.

7.לא מצאתי כל טעות בהחלטת רשמת ההוצל"פ הנכבדה, שהינה ההכרעה הנכונה בשים לב לנתונים העובדתיים שהוצגו בפניה ומכאן שאין מקום להתערב בהחלטה האמורה.

8.סוף דבר - הערעור נדחה.