רע"צ 12995-09-15 שחאדה נ' חברת מבני תעשיה בע"מ

ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל ראמי נאסר מיום 06.09.15, בה נדחתה בקשת המערער לעיכוב הליך פינוי נכס אותו הוא שוכר מהמשיבה, בשל טענת "פרעתי" וטענות הנוגעות לביצוע הליך הפינוי. הצדדים הגיעו להסכמה כי החלטה בערעור תינתן על בסיס החומר המצוי בתיק ולאחר סיכומים.

רקע:

1.המערער שוכר מהמשיבה נכס בחלקה 68 בגוש 17532 בנצרת עילית, המשמש אותו להפעלת מוסך (להלן – הנכס). ראשיתה של ההשתלשלות הנוגעת לענייננו בתביעה לפינוי מושכר שהגישה המשיבה נגד המערער בתחילת שנת 2012 (תא"ח 6669-01-12). המערער לא התגונן מפני התביעה וביום 22.03.12 ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה המורה על פינויו (להלן – פסק הפינוי). פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

2.במסגרת הליכי ההוצל"פ אישר רשם ההוצל"פ מועד לפינוי הנכס. המערער הגיש בקשה לעיכוב הפינוי בטענה שלא קיבל הודעת פינוי. בהחלטת כבוד הרשמת מיום 08.01.13 נקבע כי בשל הספק הקלוש שלא התקבלה ההודעה, יעוכבו הפינוי למשך 30 ימים בכפוף לתשלום הוצאות ונקבע מועד חדש לפינוי. במועד החדש שוב הגיש המערער בקשה לעיכוב הליכי הפינוי ובהחלטת כבוד הרשם מיום 04.02.13 היא נדחתה.

3.ביום 04.02.13 הגיש המערער לבית המשפט בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ביום 22.3.12, וכן בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ. בית המשפט נעתר לבקשת עיכוב הליכי הפינוי בכפוף להפקדת סך 6,000 ₪ אשר הופקדו על ידו והפינוי עוכב.

4.ביום 15.07.13 התקיים דיון בבקשת המערער לבטל את פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה. במעמד זה הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן – הסכם הפשרה). במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי המערער ישלם למשיבה סך כולל של 65,000 ₪ עבור חובותיו כלפיה עד יום 31.7.13, כאשר התשלום יבוצע בפרישה כפי שפורטה בהסכם. עוד הוסכם כי התשלום השוטף עבור דמי השכירות החל מחודש אוגוסט 2013 יעמוד על סך 3,400 ₪ שישולמו מידי חודש החל מיום 10.08.13.

הוסכם כי כל עוד יעמוד המערער בתנאי ההסדר, יעוכבו כל ההליכים נגדו כולל הליכי פינוי. היה ויפר את ההסכם, כאשר איחור בביצוע התשלומים של עד 7 ימים לא ייחשב להפרה יסודית, יחודשו ההליכים נגדו, כולל הליכי פינוי, ותינתן לו התראה בת 45 ימים לעניין פינוי הנכס.

5.לאחר שלטענת המשיבה המערער לא עמד בתשלומים שנקבעו בהסכם הפשרה, היא הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הפינוי. כב' רשם ההוצל"פ אישר את הנפקת הודעת הפינוי ומסירתה למערער באמצעות פקידי ההוצאה לפועל.

6.ביום 06.09.15 הגיש המערער בקשה דחופה לביטול ו/או עיכוב הליכי פינוי הנכס בטענת פרעתי. בהחלטה מאותו יום דחה כב' הרשם את הבקשה בקבעו בין היתר כי החייב לא העלה טענות המתאימות להליך של בקשה בטענת פרעתי וכי אין רשם ההוצאה לפועל מוסמך להתערב בפסקי דין חלוטים ותפקידו לבצע אותו ככתבם וכלשונם. עוד קבע כי טענות החייב בדבר תשלום כספים לחברה נטענו בעלמא וללא פירוט.

תמצית טענות הצדדים:

טענות המערער:

7.המערער מעלה טענות בשני מישורים; האחד, טענת "פרעתי" לפיה הוא מילא אחר התחייבויותיו בהסכם פשרה ונשא בתשלומי החוב. במישור השני, העלה טענות באשר לפגמים שנפלו בהליך הפינוי עצמו.

8.לטענת המערער, כלל לא היה מקום להותיר פתוח את תיק ההוצל"פ בגין פסה"ד לפינוי, וזאת לאחר שהצדדים הגיעו להסדר הפשרה בעקבותיו פקע פסק הפינוי ועבר מן העולם. בנוסף טוען המערער, כי הוא שילם את חיוביו וכי ככל שהמשיבה סבורה כי נוצר חוב חדש, עליה להגיש תביעה חדשה, שכן המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת חדשה שאין לה כל קשר לתיק משנת 2012 ובכל מקרה חל שיהוי ניכר בביצוע פסק הדין.

9.לעניין הליך הפינוי עצמו, טוען המערער כי לראשונה נודע לו על צו הפינוי עת קיבל ביום 06.09.15 שיחת טלפון מבעל התפקיד שהופקד על הליך הפינוי אשר מסר לו כי הפינוי יבוצע למחרת. לטענתו הוא לא קיבל הודעת פינוי כמתחייב.

10.המערער טוען עוד כי מדובר בנכס המשמש כמוסך המפרנס אותו ואת משפחתו ומשפחות עובדים נוספים ואין להתיר בנקל פינויו גם אם המדובר בעיכוב בתשלומי דמי השכירות. בסיכומיו מעלה המערער טענה חדשה לפיה לנוכח תקופת השכירות הארוכה יש לראות בו במעמד של מעין "דייר מוגן".

טענות המשיבה:

11.לטענת המשיבה, המערער לא עמד בהסכם הפשרה, הן באשר לתשלום עבור חוב העבר שנקבע בהסכם הפשרה והן ביחס לתשלומי דמי השכירות השוטפים לפי הסכם הפשרה. כך, מתוך הסכום בסך 65,000 ₪ שנקבע בהסכם הפשרה, שולם על ידי המערער סך חלקי של 54,364 ₪ בלבד. מתוך דמי השכירות השוטפים החל מיום 01.08.13 ועד ליום 30.09.15 בסך 96,798 ₪, שולם על ידו סך 59,189 ₪ בלבד. לעניין זה צירפה המשיבה כרטסת הנה"ח.