רע"צ 12547-10-15 ג'ריס נ' פורת ואח'

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת הנכבדה (הגב' אפרת אזולאי ינוביץ) מיום 21/9/15 בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, במסגרתה קבעה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה כי יש להמשיך בהליכי מכר מקרקעין בהם הוחל במסגרת תיק האיחוד אשר פתוח כנגד המבקש בקשת רשות הערעור- החייב, אין לאשר הסדר פשרה אשר הגיש לפניה המבקש כאן – החייב עם זוכה בתיק הפרטני לפיו ישלם 10,000 ₪ מדי חודש והליכי הכינוס יבוטלו וכן קבעה הרשמת הנכבדה כי תמורת המכר בסך 280,000 תועבר לתיק האיחוד והכספים יעוכבו בתיק האיחוד.

המבקש טען כי ההחלטה אינה עושה עמו צדק, היא חלק ממעשה עוול כנגדו ועתר לבטלה ולהורות על התמחרות חוזרת במסגרתה יוכל הוא עצמו להשתתף ולהציע הצעה, שכן לטעמו נרקמה קנוניה כנגדו בידי כונס הנכסים, אשר הובילה להחלטת הרשמת נשוא בקשת רשות הערעור. לטענת המבקש הייצוג המשפטי אשר היה עד כה מנת חלקו, היה כושל והוא לא ידע על התנהלותם של ההליכים כנגדו ולא נכח בישיבות בית המשפט אשר עסקו בעניינו, מטעם זה לא הגיש בקשתו לביטול אישור המכר במועד ולא השתהה בניגוד להוראות החוק, כונס הנכסים לא עדכן אותו בנעשה בתיק הכינוס וסירב לחשוף לעיניו את המסמכים הנוגעים לכינוס, כונס הנכסים הגיע עמו להסכם פשרה בדבר תשלומים בתיק הפרטני אך התכחש מאוחר יותר להסכמה אשר הייתה בין הצדדים וכל תכליתו הייתה לרמות את המבקש, תמורת המכר לזוכה בהתמחרות לא שולמה והמחיר אשר בו התבצעה המכירה אינו ריאלי כלל שכן הנכס שווה הרבה יותר. המבקש טוען כי לו תיוותר החלטת הרשמת נשוא בקשת רשות הערעור על כנה וימשכו הליכי המכר במסגרת כינוס המקרקעין, יגרם לו עוות דין ולכן מצדיק הדבר את התערבותה של ערכאת הערעור.

המשיב 2 – הזוכה בהתמחרות אשר נערכה אודות נכס המקרקעין של המבקש, התנגד למתן רשות לערער. לטענתו היה מקום לצרף את כלל הזוכים בתיק האיחוד שכן הליך הכינוס מתנהל במסגרת תיק האיחוד ומשנמנע המבקש לעשות כן, אין להיעתר לבקשתו. לטענת המשיב 2 קיבל המבקש הזדמנויות רבות לפרוע את חובותיו אך הוא בחר שלא לעשות כן, לטעמו אין מקום להטיל דופי ביעוץ המשפטי אשר קיבל המבקש לאורך ההליך ואף אין מקום לטענותיו של המבקש כלפי התנהלות כונס הנכסים. המשיב 2 טוען כי אף בבקשתו מודה המבקש כי קיבל את זכות הפדיון ואף מטעם זה אין לקבל בקשתו, כמו גם מן הטעם שאין מדובר בנכס מקרקעין יחיד, אשר למבקש זכויות בו. לטענת המשיב 2 למבקש זכויות בשני נכסי מקרקעין נוספים. עוד טוען המשיב 2 כי הליך הכינוס התנהל כסדרו, הליך ההתמחרות התנהל כסדרו ואכן אושר המכר. המשיב 2 טוען כי שילם את התמורה במלואה ופנה מספר פעמים לא מועט אל הכונס על מנת לברר עמו כיצד מתקדם תהליך הרישום של הנכס על שמו. לטענת המשיב 2 בנסיבותיו של תיק זה אין כלל מקום להתערבות ערכאת הערעור שכן מדובר בקביעות עובדתיות של הערכאה דלמטה.

המשיבים 1 (הזוכה בתיק הפרטני) וכונס הנכסים אף הם התנגדו למתן הרשות לערער על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, תוך שהם מפרטים בתגובתם את כל השתלשלות העניינים אשר הובילה למתן ההחלטה בדבר אישור המכר ביום 15/9/14, העברת הודעת הפדיון למבקש ולאחר מתן החלטת הרשמת הנכבדה נשוא בקשת רשות ערעור זו. לטענת המשיבים 1 ו – 3 הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק להגשת בקשות רשות לערער ולא ניתן לכך כל טעם מיוחד, בקשת המבקש לא נתמכה בתצהיר לאימות עובדותיה והמבקש היה מודע בכל שלבי ההליך להחלטות אשר ניתנו והיה מעורב עד מאד בתהליך המכר לזוכה בהתמחרות. לטענת כונס הנכסים, העדפת אישור הסדר פשרה עם המבקש מהווה העדפת נושים אסורה וכן קיימת פגיעה ברורה בזכויות הקונה שאין לו נגיעה למבקש וחובותיו. לטענת המשיבים 1 ו-3 אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת הרשמת הנכבדה נשוא בקשת רשות הערעור שכן המדובר בקביעות עובדתיות , למבקש ניתנה ההזדמנות שוב ושוב להשמיע את דבריו בפני רשמי ההוצאה לפועל ולכן לא נפלה כל טעות משפטית או מהותית אחרת אשר תצדיק התערבות ערכאת הערעור בעניין.

דיון :

למעשה תכליתה של בקשת המבקש אשר לפני היא ביטול ההחלטה בדבר אישור המכר לזוכה בהתמחרות, מר מוניר שיבלי. ההחלטה בדבר אישור המכר והמשך הליכי המכירה ניתנה כבר ביום 15/9/14 בנוכחות הצדדים. החלטה זו הפכה אם כך לחלוטה ופרק הזמן אשר ניתן בהתאם להוראת החוק על מנת להשיג עליה, חלף זה מכבר ואין להאריכו באופן המלאכותי בו ביקש לעשות כן המבקש. ראה בעניין זה הוראות תקנה 120 לתקנות ההוצאה לפועל וכן האמור בספרו של כבוד השופט בר אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית, עמ' 114. בהיות ההחלטה בדבר אישור המכר חלוטה ובחלוף המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור עליה, מהווה הדבר טעם לדחיית הבקשה אשר בפני.

הליך ההתמחרות באשר למקרקעין נשוא בקשת רשות הערעור אשר לפני, בוצע כדין ועל כך כבר עמדו שלושת רשמי ההוצאה לפועל אשר דנו בתיק זה, במהלכן של השנים. המבקש לא הצביע ולו על בדל ראיה אשר תצביע כי נפל פגם בהליכי ההתמחרות. יתרה מזו, ההתמחרות בוצעה על בסיסה של שמאות אשר עודכנה בהוראת רשם ההוצאה לפועל ועמדה ע"ס של 280,000 ₪. כך שכל טענותיו של המבקש לעניין ערך המקרקעין העולה על השמאות, אשר לא נתמכו בשמאות מטעמו וכן טענותיו לעניין ההתמחרות, דינן דחייה. יתרה מזו, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים אשר נקבעו בידי רשמי ההוצאה לפועל בעניין זה ואף לא הוצג לבית המשפט כל טעם מיוחד המצדיק לעשות. פרט לטענה בעלמא אודות תרמית שביצע כונס הנכסים וקנוניה כנגד המבקש, לא הוצגו כלל ראיות מטעמו של המבקש לעניין זה, על אף שהיה על המבקש לתמוך טענותיו אלו באסמכתאות המתאימות. אף עניין זה מהווה טעם לדחיית הבקשה אשר לפני.

יתרה מזו, בשים לב לכך כי בוצעה התמחרות כדין, על פי שומה עדכנית, המכר אושר לזוכה בהתמחרות ואף נחתם עמו הסכם מכר כדין זה מכבר, יש לקחת בחשבון במכלול השיקולים בעת דיון בבקשה לביטול אישור המכר אף את הפגיעה המהותית אשר תיגרם לזוכה בהתמחרות ולציפיתו הלגיטימית להשלים את רישום נכס המקרקעין על שמו, בהתאם להסכם המכר בו נקשר עם כונס הנכסים ואשר אושר בשתי החלטות שונות של רשמי ההוצאה לפועל. ראה ברע"א 4891/04 וינקלר נ. בנק הפועלים פ"ד נח(6) 721. האינטרס של החייב- המבקש דכאן להגנת קניינו על ידי השגת תמורה אופטימלית או פדיון הנכס על ידו, אינו נופל מאינטרס ההסתמכות שהמציע בהתמחרות סומך עליו. רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה, בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, איזנה כראוי זכויות אלו וקבעה כי לטובת כלל נושי המבקש, יש להוסיף ולהשלים הליכי המכר לזוכה בהתמחרות. אף זאת מהווה טעם לדחיית בקשת המבקש.

בשקלי כלל הנסיבות נשוא הבקשה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל נשוא בקשת רשות הערעור אשר לפני ולא מצאתי מקום להתערב בה.

בטרם סיום, יש להעלות תהיה באשר לאופן התנהלות המבקש במסגרתו של תיק האיחוד המתנהל כנגדו בלשכת ההוצאה לפועל. המבקש הצהיר לא אחת בפרוטוקול הדיון אשר התנהל בפני ערכאת הערעור כי הוא יכול ומוכן להפקיד את תמורת המכר בסך 280,000 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל וכי הוא מסוגל ומבקש לפרוע את כלל חובותיו בתיק האיחוד. לזאת יש להוסיף את הטענה בדבר קיומם של נכסי מקרקעין נוספים בהם למבקש- לחייב יש זכויות ברות מימוש. התנהלותו של המבקש אשר מבכר שלא לפרוע את חובותיו בתיק האיחוד, אף שיש ביכולתו לעשות כן בהתאם להצהרתו, פסולה וזאת בלשון עדינה. נראה מנסיבות בקשת רשות הערעור אשר לפני, כי המבקש עושה שימוש לרעה ביתרונות אשר מעניק לו תיק האיחוד ואין זו מטרת המחוקק. יתכן כי על רשם ההוצאה לפועל המטפל בתיק האיחוד לשקול נקיטת הליכים לעניין זה ועליו לפעול בהתאם לשיקול הדעת אשר הוענק לו בהוראת המחוקק בחוק ההוצאה לפועל.

מכלל האמור עולה כי דינה של בקשת הרשות לערער להידחות וכך אני מורה.

סוף דבר,

הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר פסק הדין לתיק האיחוד אשר מתנהל כנגד המבקש, לצורך עיון הרשם המטפל.

המבקש יישא בהוצאותיו של כל אחד מהמשיבים אשר מסרו תגובתם והתייצבו לדיון, בסך 2000 ₪ לכל משיב.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.