רע"פ 8404/15 אלמוסראתי נ' מ' ישראל

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: א' טל – נשיא, ז' בוסתן, ו-ש' בורנשטין) ב-עפ"ג 39070-06-15, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט מ' מזרחי) ב-ת"פ 62679-01-15.

           אביא עתה את הנתונים הרלבנטיים להכרעה במכלול.

2. נגד המבקש הוגש, במסגרת הסדר טיעון, כתב אישום מתוקן, שייחס לו את העבירות הבאות: פריצה לרכב כדי לבצע גניבה בצוותא (עבירה לפי סעיפים 413ו סיפא ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (מספר עבירות), גניבת רכב בצוותא (עבירה לפי סעיפים 413ב(א) ו-29 לחוק העונשין (מספר עבירות), נהיגה ברכב ללא רישיון (עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], השתכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה), ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף (עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970 (להלן: פקודת הביטוח)).

3. לבקשת המבקש, אל התיק הנ"ל צורפו שני תיקים נוספים (ת"פ 306-02-15 ו-ת"פ 40172-01-14 (להלן: התיקים המצורפים)) שייחסו לו עבירות של: החזקת סם שלא לצריכה עצמית (עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ז-1973 (להלן: פקודת הסמים)), שימוש במסמך מזויף (עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה), שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף (עבירה לפי סעיף 2א לפקודת הביטוח), וסירוב למסירת פרטים או מסירת פרטים כוזבים (עבירה לפי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה).

4. בית משפט השלום הנכבד הרשיע את המבקש (ושני נאשמים נוספים), על פי הודאתם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. בנוסף, המבקש הודה והורשע גם בעבירות שיוחסו לו בתיקים המצורפים.  הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין עונשו של המבקש.

5. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש – בית משפט השלום הנכבד השית על המבקש את העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל (בניכוי ימי מעצרו), קנס בסך 5,000 ש"ח, או 60 ימי מאסר תמורתו, 6 חודשי פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, 6 חודשי פסילה על תנאי מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש כל עבירה בה הורשע, ו-6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש כל עבירת רכוש מסוג פשע.

6. המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי הנכבד ערעור על קולת העונש, במסגרתו ביקשה להחמיר בעונש המאסר שהושת על המבקש. עוד נטען, כי יש להשית על המבקש עונש מאסר על תנאי בגין עבירות הסמים.

7. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה וקבע כי העונש שהושת על המבקש חורג לקולא ממדיניות הענישה הראויה במקרים כגון דא, ומצדיק התערבות. לפיכך, בית המשפט המחוזי הנכבד הטיל על המבקש את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל (המורכב מ-24 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות הרכוש, ו-6 חודשי מאסר בפועל בגין התיקים המצורפים), ושנת מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור המבקש עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים. נקבע כי יתר חלקי גזר הדין יוותרו על כנם.

           מכאן הבקשה שלפני.