אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"פ 3250/16 ש' נ' מדינת ישראל

רע"פ 3250/16 ש' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 21/04/2016 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
3250-16
20/04/2016
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
א' ש'
עו"ד בנימין שקד
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

 

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ר' שפירא – סג"נ; א' אליקים; ו-ת' נאות-פרי), בעפ"ג 53639-01-16, מיום 3.3.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט א' גופמן), בת"פ 61444-12-13, מיום 8.3.2015.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 8.3.2015, הורשע המבקש, על בסיס הודאתו, בעבירות של התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), וגניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 12.3.2012, התפרץ המבקש לבית מגורים בעיר פרדס חנה, וגנב רכוש יקר ערך, הכולל מחשבים נישאים ותכשיטים רבים. לאחר הרשעתו של המבקש בעבירות המיוחסות לו, נדחה מועד הטיעונים לעונש, והלה הופנה לשירות המבחן, לקבלת תסקיר בעניינו.

 

  1. ביום 4.8.2015 הוגש תסקיר המבחן [להלן: התסקיר] בעניינו של המבקש. בתסקיר פורטו נסיבותיו האישיות של המבקש, ובין היתר נכתב כי המבקש הינו "כבן 40, נשוי ואב לשתי בנות (10-14). מתגורר בחדרה ואינו עובד מזה כשנתיים, על רקע חבלת ראש, כתוצאה מתאונה בעבודתו, בתחזוקה ובניית תחנות גז". מהתסקיר עולה כי המבקש עבר תהליך גמילה משמעותי, ומשנת 1999 הינו "נקי מסמים", ואף  עבד כמדריך נוער בסיכון במשך מספר שנים, ותואר על ידי מעסיקיו כ"דייקן, בעל ציפיות גבוהות, דורש מעצמו ומאחרים". עוד עולה מהתסקיר, כי בעקבות תאונת העבודה שעבר בשנת 2013, חש המבקש מצוקה נפשית, והומלץ לו על טיפול תרופתי, אותו נטל במשך זמן מה, עד שהפסיק על דעת עצמו. צוין בתסקיר, כי לחובת המבקש עומדות 3 הרשעות קודמות, בגין עבירות סמים ורכוש, שבוצעו בין השנים 1995-1990. עוד צוין, כי מלבד העבירה בתיק הנוכחי, נגד המבקש מתנהל הליך פלילי נוסף, בגין עבירות משנת 2012. המבקש משייך את הרשעותיו לתקופה בה היה מכור לסמים קשים ומעורה בחברה קלוקלת. ביחס לתיק הנוכחי, טוען המבקש כי מעשיו בוצעו על רקע תחושת ייאוש קשה, שנבעה מאובדן ביתו בקרית-ים כתוצאה מפגיעת רקטה, והסתבכות בחובות ב"שוק האפור". שירות המבחן התרשם, כי המבקש "מקבל אחריות על ביצוע העבירה" ו"הביע חרטה על מעשיו ונכונות לשאת בתוצאותיהם", וכי עסקינן ב"אירוע חריג למהלך חייו כיום", אשר "מהווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבול ברור לגבי הפסול בהתנהגותו". לאור האמור, המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת עונש הכולל תקופת מאסר לריצוי בפועל או בדרך של עבודות שירות.

 

  1. ביום 13.12.2015, ניתן גזר דינו של בית משפט השלום. לצורך קביעת מתחם הענישה, התייחס בית המשפט לחומרת העבירות בהן הורשע המבקש, ולצורך "לבער מהשורש" את תופעת עבירות הרכוש, ובייחוד עבירות ההתפרצות, שהפכו ל"מכת מדינה", וקבע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 4 חודשי מאסר, אשר אפשר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל. לאחר מכן, בחן בית המשפט את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המצביעות על כך שמדובר ב"נאשם שהרשעותיו הקודמות מלפני כ-15 שנה והוא אף עבר הליך שיקום משמעותי", ועל נסיבות אישיות קשות, כפי שאף עולה מהתסקיר. על בסיס שיקולים אלו, דחה בית המשפט את המלצת שירות המבחן להסתפק בהטלת צו לשירות תועלת הציבור ומאסר על תנאי, והשית על המבקש את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים, לבל יעבור המבקש, עבירות בהן הורשע, ועבירות בהן יורשע, בין בתקופת התנאי ובין לאחריו;  וכן פיצוי למתלוננת, גב' סימונה קאופמן, בסך של 10,000 ₪.

 

  1. המבקש לא השלים עם גזר דינו של בית משפט השלום, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, המכוון כנגד חומרת העונש שהוטל עליו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, בציינו כי אין זה תפקידה של ערכאת הערעור לגזור את העונש, אלא אך לבחון את סבירותו, והוסיף:

 

"שיקום אינו עניין של הנאשם בלבד, אך מדובר באחד משיקולי הענישה [...]. מעיון בתסקיר שירות המבחן ניתן לראות כי במקרה זה לא ניתנה המלצה טיפולית כלשהי וכאשר משקללים את שיקולי הענישה לרבות מדיניות הענישה ונסיבותיו האישיות של המערער [המבקש], נגזר דינו על הצד המקל".

 

הבקשה לרשות ערעור

 

  1. בבקשה לרשות ערעור, היא הבקשה שלפניי, חוזר המבקש על טענתו, כי שליחתו לביצוע עבודות שירות תקטע את תהליך השיקום שהוא עובר, ו"תגרום נזק בלתי הפיך להשתלבותו בעבודה". לטענת המבקש, עולה בעניינו שאלה משפטית בעלת חשיבות רחבת היקף, והיא "האם ניתן להתייחס במקרים מסוימים לשיקולי השיקום לפי סעיף 40ד במנותק משיקולי ההלימה לפי סעיף 40א". המבקש סבור, כי יש לבכר את אינטרס השיקום, במסגרת שיקולי הענישה וכי "הצדק במקרה זה מחייב לחרוג מן הכלל ולתת משקל יתר לאינטרס הפרט".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ