אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל

רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 03/05/2016 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
3077-16
02/05/2016
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד אבי כהן
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה


 

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים א' טל – נשיא; ד' מרשק-מרום; ו-ש' בורנשטין), בעפ"ג 3211-11-15, מיום 13.3.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת א' פינק), בת"פ 19424-08-13, מיום 20.9.2015.

 

בד בבד עם בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 13.7.2015, הורשע המבקש, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירה של תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) בצירוף סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.3.2013, במהלך ויכוח בין המבקש לבין אשתו במועד קרות האירוע (להלן: המתלוננת), דחף המבקש את המתלוננת לעבר המיטה, "משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה". בית משפט השלום לא נענה לבקשת באת כוח המבקש להורות על קבלת תסקיר מבחן בעניינו, וגזר דינו של המבקש ניתן ביום 20.9.2015.

 

  1. לצורך קביעת מתחם הענישה, התייחס בית משפט השלום לחומרת העבירה בה הורשע המבקש, ולפגיעה הקשה שעבירה זו גורמת לשלוות נפשן וביטחונן של נשים. בית המשפט נתן את דעתו לכך שהמתלוננת סבלה ממסכת ארוכה של אלימות, ולכך שבמקרה הנוכחי עסקינן "בתקיפה הכוללת מספר רב של שלבים שניתן לראות בכל אחד מהם, מעשה תקיפה עצמאי", וקבע, לאחר בחינת מדיניות הענישה במקרים דומים, כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין מאסר לתקופה קצרה, שאפשר שירוצה בדרך של עבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל. לאחר זאת, בחן בית המשפט את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. בית המשפט שקל לחומרה את העובדה שהמבקש לא הביע כל חרטה על מעשיו, אולם התחשב לקולה בכך שהלה נעדר עבר פלילי מהתקופה האחרונה וכי קיים נתק בינו לבין המתלוננת, כך שהקשר ביניהם כיום נע אך סביב תשלום המזונות והסדר הראייה של ילדם המשותף. על בסיס שיקולים אלו, השית בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש, כל עבירת אלימות כנגד בת זוג; וכן פיצוי למתלוננת בסך של 4,000 ₪.

 

  1. המבקש לא השלים עם גזר דינו של בית משפט השלום, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, בו עתר להמיר את עונש המאסר לריצוי בפועל, אשר נגזר עליו, לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. לבקשתו, הופנה המבקש על ידי בית המשפט המחוזי לקבלת תסקיר מבחן בעניינו.

 

ביום 10.3.2016 הוגש תסקיר המבחן (להלן: התסקיר), אשר פירט את נסיבותיו האישיות של המבקש והעריך את הסיכון להישנות התנהגותו העבריינית. בין היתר, צוין בתסקיר, כי המבקש הינו בן 38, גרוש ואב לילד בן 4.5 אשר מצוי במשמורת של גרושתו, וכי כיום מתגורר המבקש עם בת זוגו באור יהודה ועובד בחברת שליחויות. עוד צוין, כי המבקש סיים 12 שנות לימוד והינו בוגר מגמת אלקטרוניקה (לא הוצג אישור), וכי לדבריו, שירת שירות צבאי מלא כנהג. נכתב בתסקיר, כי בחוות הדעת של האחראי על המבקש בעבודתו הנוכחית, צוין שהמבקש "הינו אדם חיובי, חברותי, מועיל וחיוני ביותר...מבצע כל משימה המוטלת עליו במסירות, בדיוק ובענווה רבה". מהתסקיר עולה, כי בתקופת נישואיו של המבקש עם המתלוננת התגלעו בין השניים קונפליקטים רבים, שהובילו לגירושיהם לפני כ-10 חודשים. ביחס לעבירה הנוכחית ולתקופת הנישואין בכלל, שלל המבקש כל התנהגות אלימה מצדו כלפי המתלוננת. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת, אשר מסרה כי חוותה אלימות פיזית, נפשית, כלכלית ומינית מצד המבקש, ואף שהתה במקלט לנשים מוכות במשך כחודשיים, לפני כשנתיים וחצי. בבואו להעריך את גורמי הסיכון להישנות ביצוע העבירה, התייחס שירות המבחן לחומרת התנהגותו האלימה של המבקש באירוע דנן ולחוסר התובנה שמגלה המבקש בנוגע לכך מחד גיסא, ולהיעדר הקשר בין השניים כיום לאור גירושיהם, כמו גם להרתעה שיוצרים ההליכים המשפטיים עבור המבקש, מאידך גיסא. לבסוף, ציין שירות המבחן כי "ניתן לשקול בחיוב כי עונש המאסר שהוטל עליו בבית משפט קמא, ירוצה בעבודות שירות".

 

  1. ביום 13.3.2016, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש, בציינו כי שירות המבחן אמנם המליץ, בלשון מסויגת, כי עונש המאסר שהושת על המבקש ירוצה בדרך של עבודות שירות, אולם "הדבר בא רק בגלל חששו של המערער [המבקש] מפני אפשרות לריצוי מאסר בפועל", וכי שירות המבחן התרשם שבמצבים בהם חש המבקש חוסר ביטחון, הלה התנהג באופן כוחני ואלים. בית משפט קמא הוסיף, כי "כאשר המערער [המבקש] לא הביע צורך טיפולי מאחר ואינו רואה כל בעייתיות בהתנהגותו האלימה, מוצדק עונש המאסר שהוטל עליו על ידי בית משפט קמא, ולו ניתן היה הדבר להיעשות, היינו מחמירים איתו".

 

הבקשה לרשות ערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ