רע"פ 2208/16יוסף גוהר נ' מדינת ישראל

1.        לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' בש) ב-עפ"ת 59233-05-15, בגדרו נדחה ערעור שהגיש המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופט א' קפלן) ב-פל"א 1333-09-14, מתאריך 14.04.2015.

2. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע של עונש המאסר שהושת על המבקש. בהקשר זה הוריתי כי עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש יעוכב עד למתן החלטה אחרת וביקשתי מהמשיבה כי תגיש את תגובתה לבקשה.

           אביא עתה את הנתונים הרלבנטיים להכרעה במכלול.

רקע עובדתי

3. בית משפט השלום הנכבד הרשיע את המבקש, על פי הודאתו, בנהיגה ללא רישיון נהיגה (עבירה לפי סעיפים 10(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה)) ונהיגה ללא ביטוח בר תוקף (עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970), לאחר שנתפס נוהג בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, בסמוך לכפר פורדיס.

4. טרם שגזר את עונשו, בית משפט השלום הנכבד שלח את המבקש לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר מבחן בעניינו. בהתחשב בנסיבות חייו הקשות של המבקש – שירות המבחן המליץ להאריך את עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, וכן להתחשב במצבו הכלכלי הרעוע של המבקש במידה ויושת עליו קנס כספי.

5. בית משפט השלום הנכבד החליט שלא לקבל את המלצות שירות המבחן ביחס למאסר, ובגזר דינו השית על המבקש את העונשים הבאים: שני חודשי מאסר לריצוי בפועל, והפעלתו בחופף של עונה מאסר מותנה בן 7 חודשים (כך שעל המבקש לרצות בסך הכל 7 חודשי מאסר בפועל), 5 חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים, לבל יעבור המבקש עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בזמן פסילה; 24 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, ו-7 חודשי פסילה על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש עבירה בה הורשע או כל עבירה המפורטת בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה.