רע"ס 26420-10-14 מדינת ישראל נ' זו הארץ בע"מ ואח'

בפני בקשה לעיכוב ביצועו של צו סגירה אשר ניתן כנגד המבקשים במסגרת גזר הדין שניתן בתיק זה ביום 14.5.15, ואשר נכנס לתוקף 10 חודשים לאחר מועד מתן גזר הדין.

המשיבה הגיבה על הבקשה והמבקשים הגישו על פי החלטתי תשובה לתגובה, כאשר יוער כי לתגובתם לא צורפו בפועל הנספחים הרבים אשר הוזכרו בה אולם לענין החלטתי זו אתייחס אל הנספחים כאילו מצויים הם בפני וכאילו כל הנטען כי אמור בהם אכן אמור בהם.

מועד כניסתו של הצו לתוקף חלף עבר זה מכבר אולם המבקשים טוענים כי לא ננקטה פעולה לאכיפתו מצד המשיבה וכי הם מצידם פועלים להסדרת רשיון עסק.

כמעט אין צורך לציין כי צו בית המשפט תקף גם אם אין המשיבה נוקטת פעולות לאכיפתו וכי היה על המבקשים לפעול על פי הצו או למצער לבקש את דחית מועד כניסתו לתוקף לפני שנכנס לתוקף בפועל ובוודאי שלא חודשים רבים לאחר מכן.

הדבר נכון שבעתיים כאשר בקשת המבקשים נשענת – כדבריהם – על אדני החסד ולפנים משורת הדין, עת מתבקש היה כי יבואו לבית המשפט בידיים נקיות וללא הפרת צו תקף.

לא זו אף זו, כפי שצויין בתגובת המשיבה – מינהל ההנדסה טוען כי העסק נושא הליך זה פועל במבנה אשר בו חריגות בניה, טענה אשר כל שהיה בפי המבקשים להשיב עליה היה כי אין הם בעלי הנכס אלא שוכריו וכי אף הבעלים אינם יודעים בוודאות האם אכן יש חריגות בניה בנכס ומנסים לברר סוגיה זו.

דהיינו – המבקשים אינם יכולים להציג גרסה פוזיטיבית הסותרת את טענת המשיבה בענין זה.

מאידך, אין הצדדים חלוקים על העובדה שמינהל ההנדסה אינו מסכים לבקשה למתן רשיון עסק לעסקם של המבקשים בשל חריגות בניה בנכס וכי, בלשון המבקשים עצמם (סעיף 6.ט. לתשובתם לתגובת המשיבה) – "ברור לכולם כי כל עוד מכשול זה לא מוסר אי אפשר להתקדם...".

מובן כי גם בהתחשב ב"הגיגים לפני חיתום" שהעלו המבקשים, בתום תשובתם לתגובת המשיבה, אין התנאי – כי רשיון עסק ינתן רק לעסק הפועל במבנה העונה על דרישות דיני התכנון והבניה – עומד לקראת ביטול ואין טענה בפי המבקשים כי הם או בעלי הנכס החלו בהליכים להסדרת המצב התכנוני או ננקט כל הליך לשם שינוי עמדת מינהל ההנדסה ביחס למבנה בו פועל העסק.

בנסיבות אלה נראה כי למרות שמועד כניסת הצו לתוקף נדחה מלכתחילה כך שהמבקשים יכולים היו לנקוט פעילות ממשית לשם הסדרת רשיון העסק, לרבות הסדרת מצבו התכנוני של המבנה בו הוא פועל, ולמרות שלאחר כניסת הצו לתוקף חלף זמן נוסף שיכול היה להיות מנוצל למטרה זו אין המצב הנוכחי כזה שרשיון העסק מצוי בהישג יד.

אדרבה, במצב הדברים הנוכחי כלל לא ניתן לקבל רשיון עסק לעסק נושא הבקשה והמבקשים אף לא טענו לקיומן של פעולות ספציפיות וקונקרטיות בטווח הנראה לעין אשר ישנו מצב זה.

טענות המבקשים כי – "הבינו כל השנים כי הענין בטיפול בעלי הנכס..." (סעיף 6.יב לתשובה) או כי – "בימים אלה שוכרים שירותיו של אדריכל אשר אמור לנסות, לפעול, לעזור ולסייע להכשרת הבניה" (שם. ההדגשה שלי – א.ב.), אינן יכולות לשפר את מצבם לענין בקשה זו ולא ייתכן כי רק עתה יואילו לנסות לעשות משהו ממשי בנושא.

כבר במועד בו הוגש נגדם כתב האישום, ולכל המאוחר במועד גזר הדין – עת ידעו מה עומד בפניהם, היה על המבקשים לנקוט בכל הצעדים הנדרשים להסדרת עניינם.

בהקשר זה יש להפנות אל רע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ. מיאו והאו בע"מ ואח' (3.3.2014, להלן: "פרשת האו ומיאו") שציטטו המבקשים, שם נקבע מפורש כי – "תכליתו המניעתית של הצו מוליכה למסקנה שככלל יש להורות על הפסקת עיסוק בעסק כל אימת שלא ניתן רישיון. אולם בד בבד עם מתן הצו, נדרש בית המשפט להפעיל שיקול דעת בקובעו את מועד כניסתו של הצו לתוקף. ... בתוך כך יביא בית המשפט בחשבון, בין היתר ומבלי למצות, את מידת הפגיעה בתכליות המנויות בסעיף 1 לחוק, את התנהגות הצדדים ואת קיומם של הליכי השגה על החלטה שלא ליתן רישיון, ככל שמתנהלים כאלה." (פסקה 17 בפסק הדין)

נמצא כי לאחר שלא נעשה מאומה בנושא קבלת הסכמת מינהל ההנדסה לרשיון עסק במשך תקופה של למעלה משנה ו-3 חודשים מאז גזר הדין, ולמעשה אף קודם לכן בכל מהלך ניהול ההליך, לא קיימים למעשה גם עתה הליכים אפקטיביים לקבלת רשיון עסק בטווח הנראה לעין.

נראה כי לא בכדי התמקדו המבקשים בבקשתם ובתשובה לתגובת המשיבה בעיקר בסוגית אישור הכיבוי ודחקו לשוליים את נושא הסדרת חריגות הבניה, נושא אשר גם הם עצמם מבינים כי עומד להם לרועץ בשל מחדלם המשמעותי.

בנסיבות אלה, גם בהנתן עמדת הפסיקה העוסקת באיזון בין האינטרסים ולא בראית התכלית המניעתית של הצו לבדה, הרי ברור כי אין כל הצדקה בהותרתה על כנה של עבירה שאין בטווח הנראה לעין אפשרות ריאלית של הכשרתה, וברי כי לא זה אחד מן ה"מקרים המיוחדים" ולא זו "תקופת הזמן הקצרה יחסית" הנזכרים בע"פ 242/65 היועץ המשפטי לממשלה נ. חברת מלון רות בע"מ ואח' (פ"ד יט(3) 415, 420) כתנאים לעיכוב ביצוע צו סגירת עסק.

לאור האמור לעיל, אל להם למבקשים להטיל לפתחם של בית המשפט והמאשימה את הקשיים והנזקים מהם יסבלו אם יבוצע הצו ולנסות להכמיר רחמים על עצמם כאשר לא עשו בעצמם את מירב ומיטב המאמצים להכשרת המצב על מנת לאפשר את המשך הפעלת העסק כדין.