רע"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1715-08-16
11/08/2016
|
בפני השופטת:
רות לבהר-שרון
|
- נגד - |
מבקשים:
קומר קירן דינדוגור רמיסי (אסיר) משה פולק ומירית רשף עו"ד משה פולק ומירית רשף
|
משיבים:
משרד הפנים/מינהל האוכלוסין פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) – חנה ווינריט אדרעי עו"ד פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) – חנה ווינריט אדרעי
|
פסק דין |
1.בפני בקשת המבקש, קומר קירן דינדוגור רמיסי (להלן: "המבקש"), ליתן לו רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בערר (ת"א) 2453-16, מיום 21.7.16, בו נדחתה בקשתו לצו ארעי שיעכב את הרחקתו מישראל.
2.המבקש, אזרח הודו, נכנס לישראל ביום 23.9.12 למטרה לשמש כעובד בענף הסיעוד. החל מיום 30.4.15 שוהה המבקש בישראל ללא רישיון, כאשר מעסיקו האחרון נפטר אומנם רק ביום 14.10.15, אך ככל הנראה עוד לפני פטירתו לא הוארך תוקף הרישיון.
3.בהתאם לכך, הוצא כנגד המבקש ביום 14.7.16 צו משמורת וצו הרחקה לפי סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וזאת עד להרחקתו מישראל. על כך הגיש המבקש ערר, שטרם נשמע, כאשר כאמור בקשה לצו ארעי במסגרת הערר נדחתה על ידי בית הדין, ומכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.
5.ככלל, ערכאת הערעור בוחנת את החלטת בית הדין על פי עילות ביקורת מנהליות, המצומצמות באופיין, כאשר אין דרכו של בית המשפט להתערב בהחלטות בית הדין אלא במקרים בהם הוכח חוסר סבירות קיצוני [עמ"נ (ת"א) 190/07 ג'וסף סמואל קופי אסידו נ' משרד הפנים], ואין זה המקרה שבפניי.
6.באשר למבחנים למתן צו ארעי - המבקש לא הוכיח כי יגרם לו נזק חמור שאינו בר תיקון היה ולא יינתן צו עיכוב ביצוע, כאשר לא מדובר בהחלטה בלתי הפיכה וגם ככל שהמבקש יגורש, הרי היה וימצא לו מעסיק חדש - פתוחה בפניו הדרך לחזור לישראל, כדין. ויודגש, בניגוד לטענות המבקש, בעת הזו, אין כל בקשה של מעסיק כזה או אחר ביחס למבקש, כאשר גם אם היה מעסיק שמוכן להעסיקו אין הדבר מצדיק סטייה מהנהלים הקובעים תקופה מוגבלת להסדרת המעמד.
7.זאת ועוד, בצדק קבע בית הדין כי סיכויי הערר, נתון המהווה שיקול בבחינת השאלה האם ליתן צו ארעי אם לאו - נמוכים, כאשר המבקש שוהה בישראל באופן בלתי חוקי במשך למעלה משנה, ולא דאג להסדרת מעמדו תוך פרק הזמן שנקבע לכך לאחר פטירת מעבידו האחרון, כאשר לא הובא כל טעם מיוחד שיכול להצדיק מתן רשות למבקש להסדיר מעמדו מעבר לתקופה שקבעה.
8.בנסיבות העניין, כאשר המבקש עשה דין לעצמו, ולא דאג במשך תקופה ארוכה להסדרת מעמדו, על אף שהודה כי היה מודע לכך שהוא שוהה ללא רישיון, וכי עליו הנטל לדאוג לחידוש הרישיון - לא דאג לכך. הוא סירב לקיים את צווי ההרחקה, וסרב לעלות לטיסה שכבר הוזמנה.