רע"ב 4498/16 פלוני נ' שרות בתי הסוהר ואח'

           בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 18.5.2016 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 29281-01-16 (כב' הנשיא א' טל).

רקע

1. המבקש מרצה עונש מאסר לתקופה של ארבעים חודשים בגין עבירות מין שביצע באחיין של אמהּ המאמצת של גרושתו (להלן: המתלונן), שתחילתו ביום 2.11.2014. יצוין, כי בעת ביצוע המעשים היו המבקש וגרושתו נשואים. עם כניסתו לכלא, סווג המבקש, בכל הנוגע לעניין יציאות לחופשה, בקטגוריה א', אשר בהתאם להוראות פקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00, שעניינה "חופשות אסירים" (להלן: הפקודה), נמנים עליה "אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה" (הוראה יא לפקודה). לאסירים כגון-דא, ככלל, "תינתן חופשה רק מטעמים מיוחדים, ורק באישור מפקד המחוז" (הוראה ז לפקודה). לשלמות התמונה יצוין, כי בהתאם להוראה כז לפקודה, יציאתו לחופשה של אסיר שהורשע בעבירות מין מותנית בקבלת חוות דעת ממעריך מסוכנות לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, שתתייחס להערכת מסוכנות עדכנית בעניינו של האסיר, וכאשר עסקינן באסיר שהורשע בעבירות מין במשפחה, נדרשת גם חוות דעת מטעם הוועדה לגילוי עריות (להלן: וג"ע), שתתייחס לסיכון הנשקף לבני משפחתו של האסיר ולנפגע העבירה באופן פרטני (ראו לעניין זה: רע"ב 7549/09 כוכבי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (4.11.2009), והאסמכתאות הנזכרות שם).

2. ביום 4.2.2016, במסגרת בחינת שינוי הקטגוריה אליה סווג המבקש ואפשרות יציאתו לחופשה, התקבלה בעניינו חוות דעת מטעם המרכז לבריאות הנפש (להלן: מב"ן), בגדרה הוערך כי רמת המסוכנות המינית הנשקפת ממנו היא בינונית לטווח הארוך, אך נמסר כי בתנאים מגבילים רמת האיום פוחתת. לפיכך, הומלץ על יציאת המבקש לחופשה בת 12 שעות בתנאים מגבילים, ובהם, מעצר בית מלא. בהמשך, הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי, בגדרה ביקש, בין היתר, לצאת לחופשה בהסתמך על חוות הדעת שהתקבלה מטעם מב"ן בלבד, מבלי לקבל חוות דעת מטעם וג"ע, וזאת בטענה כי בינו לבין המתלונן לא מתקיים קשר משפחתי המתנה את יציאתו לחופשה בקבלת חוות דעתה של זו האחרונה.

3. ביום 18.5.2016 דחה בית המשפט המחוזי את עתירת המבקש. בהחלטתו הפנה בית המשפט לתסקיר נפגע העבירה שהוגש במסגרת ההליך הפלילי בו הורשע המבקש ולגזר הדין שניתן באותו ההליך, בגדרם הובהר כי המבקש ביצע במתלונן מעשים מגונים במקרים רבים ולאורך תקופה ממושכת, תוך ניצול יחסי האמון שהיו בין המשפחות של השניים, וכאשר המתלונן התייחס למבקש כדוד – במיוחד בהתחשב במשפחה המצומצמת באופן יחסי שהייתה לו בארץ באותה התקופה. הובהר, כי בהתאם להגדרת הפקודה למונח "אסירים בעלי פרופיל עבירות מין במשפחה", ולהגדרת הוראה 3.37 להוראות משרד הרווחה והשירותים החברתיים שעניינה "ועדות מחוזיות לגילוי עריות ולאלימות במשפחה לענייני אסירים ומשפחותיהם" (להלן: הוראה 3.37) באשר לאסירים שעניינם יובא לדיון בפני וג"ע, יש מקום לקבוע כי התקיים קשר משפחתי בין המבקש למתלונן בעת ביצוע עבירות המין, כאשר אלו בוצעו "במסווה של מפגש משפחתי, תוך ניצול יחסי האמון בין המשפחות ובדידותו של המתלונן".

4. כלפי החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה דנא, בגדרה נטען כי זו מעלה שאלה משפטית כללית באשר להיקף סמכותה של וג"ע, ובאשר לאופי המקרים שלגביהם היא אמורה לחוות דעתה. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי הסיק מסקנות מוטעות מגזר הדין שניתן בעניינו באשר למערכת היחסים שהייתה לו עם המתלונן. מכל מקום נטען, כי בית המשפט המחוזי התעלם מן הסעד החלופי שביקש העותר לפיו גם אם ייקבע כי יש לוג"ע סמכות ליתן חוות דעת בעניינו, יש מקום לקצוב זמן סביר להגשת חוות הדעת מטעמה.

5. המשיבים טענו מצדם כי דין הבקשה להידחות, שכן השגות המבקש נוגעות לעניינו הפרטני ואינן מעלות שאלות כלליות. עוד נטען, כי ממילא יש לדחות את הבקשה גם לגופן של טענות, שכן הגדרת המונח "בן משפחה" בהקשר של עבירות מין במשפחה היא רחבה ביותר, ואין כל דרישה שבין האסיר למתלונן יתקיים קשר דם. המשיבים מוסיפים ומפנים לפסיקת בית משפט זה המכירה בפרשנות רחבה של המונח. לבסוף דיווחו המשיבים, כי מוג"ע נמסר שהתקיים דיון בעניינו של המבקש במהלך חודש יוני שנת 2016, ונקבע דיון המשך שצפוי להתקיים ביום 28.8.2016.

6. לשלמות התמונה יצוין, כי המבקש ביקש שימונה לו סנגור לייצגו בהליך דנא. בהחלטתי מיום 30.6.2016 ביקשתי את תגובת הסנגוריה הציבורית לבקשתו זו. בתגובה שהוגשה נמסר, כי הסנגוריה הציבורית יצגה את המבקש בגדרי ההליך שהתנהל בבית המשפט קמא, ולאחר בחינה ואיזון של השיקולים השונים הוחלט כי אין מקום להמשיך ולייצגו במימון ציבורי במסגרת השגה על ההחלטה מושא הבקשה דנא. לאחר בחינה נוספת של העניין, בעקבות החלטתי, הגיעה הסנגוריה למסקנה דומה. במצב זה איני סבור שיש מקום למנות את הסנגוריה הציבורית לייצג את המבקש בבקשה דנא.

דיון והכרעה