רע"א 9022/14 דוד זהביאן נ' בישרא אפרים חמשתא מובדי

1.        עניינה של בקשת רשות הערעור שלפני הוא בהחלטת בית המשפט המחוזי על צירופם של משיבים לתובענה שהגיש המבקש, ולחיובו בהמצאה אישית לחלק מהם.

רקע

2.        ביום 11.3.2014 הגיש המבקש תובענה בדרך של המרצת פתיחה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו הוא זכאי להרשם כבעלים של רבע מן המקרקעין אשר נרשמו בפנקסי המקרקעין בירושלים כספר 1015, דפים 8634-8635 (להלן: "המקרקעין"), כשהם נקיים מכל חוב ושעבוד. כמו כן התבקשה בגדר התובענה מחיקתן של הערות אזהרה שנרשמו על המקרקעין ביחס לחלקו של המבקש.

3.        בהמרצת הפתיחה טען המבקש כי המקרקעין היו שייכים במקור למשיב 2 (להלן: "ג'דאללה"), והלה מכרן למשיב 1 (להלן: "חמשתא"). לצורך העברת הזכויות חתם ג'אדללה על יפוי כוח בלתי חוזר בו הוסמך מר עיסא עיסא נג'אר (להלן "עיסא") לבצע בשמו את כל הפעולות הנדרשות לצורך העברת הזכויות על שם חמשתא. יפוי כוח זה נחתם לפני הנוטריון הציבורי בירושלים ביום 7.9.1972, ונרשם בכרך 387 עמוד 156 (להלן: "יפוי הכוח הראשון").

4.        ביום 29.10.1972 מכר חמשתא את המקרקעין למבקש וכן למרדכי יוספיה, מאיר סראף ויואב כהן (להלן בהתאמה: "יוספיה", "סראף", "כהן", ובמאוחד: "הרוכשים האחרים"). בהסכם המכר (להלן: "ההסכם") נרשם כי המקרקעין נמכרים למבקש ולרוכשים האחרים "כולם ביחד וכל אחד מהם לחוד". ביום 31.10.1972 העביר עיסא את זכויותיו וסמכויותיו על-פי יפוי הכוח הראשון לעורך הדין אהרן אסא (להלן: "אסא"). גם יפוי כוח זה נחתם לפני הנוטריון הציבורי בירושלים ונרשם בכרך 394, עמוד 74 (להלן: "יפוי הכוח השני"), וצוין בו מפורשות כי הוא מוחלט ובלתי חוזר היות ותלויות בו זכויות המבקש והרוכשים האחרים. במקביל, חתם גם חמשתא ביום 9.1.1973 על הוראה בלתי חוזרת לטובתו של אסא, לפעול בכל פעולה לשם העברת הזכויות. יפוי כוח זה נחתם לפני הנוטריון הציבורי בירושלים ונרשם בכרך 404 ספר 126, אך העתקו לא צורף לבקשה שלפני (להלן: "יפוי הכוח מחמשתא").

5.        מאחר ולא בוצעה העברת הזכויות במקרקעין, הגישו המבקש, סראף ויוספיה תביעה לאכיפת הסכם נגד חמשתא בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א 225/79), וביום 30.3.1984 ניתן פסק הדין המחייב את חמשתא להעביר ולרשום את המקרקעין על שמם, בתוספת לפיצויים כספיים.

6.        ביום 26.3.2007 העביר אסא את זכויותיו על-פי יפוי הכוח השני ועל-פי יפוי הכוח מחמשתא לעורך הדין דוד אטון, בא כוח המבקש, ולעורך הדין אברהם נביאי, אשר רשום בבקשה שלפני כבא כוח המשיבים (ולכך עוד אדרש בהמשך). ביפוי כוח זה נרשם כי עורכי הדין אטון ונביאי יהיו "רשאים לבצע כל פעולה ראויה עד לסיום ההעברה ורישום הרוכשים בפנקסי המקרקעין". כמו כן נרשם כי העברת הסמכות היא בלתי חוזרת (להלן: "יפוי הכוח השלישי").

7.        בעת הרכישה היו המקרקעין רשומים בספרי מס רכוש בבעלות ג'אדללה, אך לא בלשכת המקרקעין בירושלים. לפיכך פתחו המבקש, סראף ויוספיה בהליך ממושך לרישום ראשון של ג'אדללה כבעלים של המקרקעין, במטרה להעביר את הבעלות בהם לידיהם-שלהם, בהתאם להסכמי המכר ויפויי הכוח. בסופו של דבר נרשמו המקרקעין כאמור על שמו של ג'דאללה, ואולם המפקח על המקרקעין (להלן: "המפקח") קבע כי רישום זה יתבצע בכפוף לשני פסקי דין שניתנו בקשר למקרקעין וכן לצו עיקול שהוטל עליהם. להשלמת התמונה יצוין, כי כהן מכר את חלקו במקרקעין לגב' אירנה בנדיקט (להלן: "בנדיקט"), וכי אחד מפסקי הדין מושאי הערות האזהרה עסק בשאלת בעלותה במקרקעין.

8.        ביום 17.7.2011 פנה המבקש אל המפקח וביקש לבטל את ההערות, בטענה כי כל פסקי הדין האמורים וכן צו העיקול מחייבים את כהן בלבד, שהיה אחד מרוכשי המקרקעין, אך אינם חלים ביחס ליתר הרוכשים, ולפיכך יש מקום לסייג את ההערות לחלקו של כהן במקרקעין בלבד. בהחלטה מיום 20.7.2011 קבע המפקח כי הרישום הקיים מדבר בעד עצמו, וכי אם תובא לרשם המקרקעין עסקת מכר כלשהי, יבדקו הדברים באותו מעמד.

9.        בהתאם לאמור, פנה המבקש בבקשה לרישום חלקו במקרקעין. לאחר דין ודברים והשלמת נתונים ואישורים מצדו של המבקש, הודיע רשם המקרקעין (להלן: "הרשם") למבקש ביום 20.3.2012 כי הפעולה לא אושרה לרישום, וזאת משום שעל בית המשפט לבטל את פסקי הדין והעיקול שהוזכרו בהערות על המקרקעין. עוד הפנה הרשם לפגמים שונים שנפלו ביפויי הכוח ביחס לזיהוי הצדדים ולתאריכים הרלוונטיים. לאחר שטענותיו של המבקש בעניין לא התקבלו על-ידי הרשם, הגיש המבקש את המרצת הפתיחה האמורה לבית המשפט המחוזי. עו"ד נביאי צוין כמייצגם של ג'דאללה וחמשתא.