רע"א 8983/15 ס.א.ד.ר חברה לעבודות בנין בע"מ נ' איילת חן השקעות כפר יונה בע"מ ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' גייפמן) מיום 23.12.2015 בת"א 18786-12-15, וכן בקשה למתן סעדים זמניים לתקופת הערעור. בגדרה של ההחלטה נדחו בקשות המבקשת למתן סעדים זמניים עד למתן פסק דין בתובענה, שהוגשה לאחר מכן (ת"א 19980-01-16).         

רקע

2. המבקשת היא חברה קבלנית המבצעת עבודות בנין (להלן גם חברת ס.א.ד.ר או החברה); המשיבות 1-2 (להלן: המשיבות) הן בעלות הזכויות במקרקעין בכפר יונה, שעליהם הן מקימות פרויקט בניה הכולל שלושה בנייני מגורים על שני מגרשים. בראשיתו של הפרויקט, התקשרו המשיבות עם חברה קבלנית בשם גאזל נאסר בע"מ לביצוע הפרויקט, אולם חברה זו הגיעה לכדי חדלות פרעון, וחברת ס.א.ד.ר באה בנעליה. חוזה ההתקשרות שבין חברת ס.א.ד.ר למשיבות אושר על-ידי בית המשפט שדן בפירוק חברת גאזל נאסר בע"מ ביום 13.8.2015, והיה על חברת ס.א.ד.ר להתחיל בביצוע עבודות הבניה ביום 25.8.2015.

3. עקב הליכי הפירוק של חברת גאזל נאסר בע"מ התעכב הפרויקט, וקם צורך בלוח זמנים מואץ כדי לצמצם את הנזקים מחמת העיכוב. במסגרת החוזה שבין החברה והמשיבות נקבעו לוחות זמנים להתקדמות הפרויקט, אולם המשיבות סברו כי החברה אינה עומדת בהתחייבויותיה בנוגע ללוחות הזמנים. לפיכך, ביום 1.12.2015, כשלושה וחצי חודשים לאחר אישור ההסכם, ביטלו המשיבות את ההסכם עם חברת ס.א.ד.ר בטענה שהחברה הפרה הפרה יסודית את ההסכם בכך שלא עמדה בקצב הבניה הנדרש. יחד עם ביטול החוזה סילקו המשיבות את חברת ס.א.ד.ר ממגרשי הבניה, באמצעות שימוש בכוח פיזי.

הבקשה לסעדים זמניים

4. ביום 9.12.2015 הגישה חברת ס.א.ד.ר בקשה לסעדים זמניים לבית המשפט המחוזי. בבקשה נכללו כמה סעדים; חלקם נמחקו, חלקם התייתרו, ובסופו של דבר דן בית המשפט המחוזי בשלושה סעדים זמניים שנתבקשו: 

(א)      לאסור על המשיבות למסור את ביצוע עבודות הבנייה לחברת בניה אחרת ולהתקשר בחוזים עמה;

(ב)      לאסור על המשיבות ליצור קשר עם קבלני המשנה והספקים;

(ג)       לאסור על המשיבות לפגוע בזכות העכבון של חברת ס.א.ד.ר בפרויקט מכוח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974.

5. לאחר דיון בבקשה, שבמהלכו נחקרו מצהירים מטעם הצדדים, ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור, אשר דחתה את הבקשה לסעדים זמניים על כל חלקיה. בהחלטה נבחנו סיכויי ההליך שעתידה חברת ס.א.ד.ר להגיש נגד המשיבות, ומאזן הנוחות בין הצדדים. באשר לסיכויי ההליך, נקבע כי על פני הדברים, קמה לכאורה  למשיבות זכות לבטל את החוזה, משום שאכן חברת ס.א.ד.ר לא עמדה בלוח הזמנים המצופה לבניית הפרויקט, ובמיוחד לנוכח האיחור בו היה מצוי הפרויקט מעיקרא. קביעה זו התבססה על לשון החוזה שבין הצדדים, שממנו למד בית המשפט הן על היקף חובותיה של חברת ס.א.ד.ר, הן על זכות ביטול החוזה של המשיבות; ועל התשתית הראייתית שנפרשה לפני בית המשפט, שממנה למד כי חברת ס.א.ד.ר לא עמדה לכאורה בחובותיה האמורים, באופן המצדיק את ביטול ההסכם.

6. באשר למאזן הנוחות, נקבע כי לא ניתן לומר שהנזק שיגרם לחברת ס.א.ד.ר עולה על הנזק שיגרם למשיבות ולרוכשי הדירות בפרויקט, אם לא ינתן צו מניעה האוסר על המשיבות להתקשר עם חברות בניה אחרות להשלמת הפרויקט. עיכוב ביצוע הבניה בפרויקט יגרום נזק לדיירים שרכשו דירות בפרויקט ונכנסו להתחייבויות כספיות ואחרות, עלול להרתיע רוכשי דירות פוטנציאליים מלרכוש דירות בפרויקט, וכתגובת שרשרת אף לגרום לביטול הליווי הבנקאי לפרויקט. לעומת זאת, הנזק שנגרם לחברת ס.א.ד.ר הוא נזק כספי שבגינו ניתן להגיש תביעה כספית.

7. בנוסף נקבע לאור חומר הראיות שמערכת היחסים בין חברת ס.א.ד.ר ובין המשיבות עכורה וקיים ביניהן משבר אמון עמוק, כך שלכאורה לא ניתן יהיה להורות על אכיפת ההסכם. בהתבסס על קביעות אלו, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לסעדים שעניינם מניעת השלמת הפרויקט באמצעות חברת בנייה אחרת.