כללי
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום (כב' סגן הנשיא, השופט גד ארנברג) בתיק עש"א 62779-10-15 מיום 6.3.2016, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת רשם ההוצאה-לפועל (כבוד הרשם אסף אבני) בתיק 03-15821-09-3, מיום 27.8.2015 (להלן – תיק ההוצאה לפועל), אשר דחה את בקשת המבקש-החייב בטענת פרעתי ( להלן – פסק הדין ו- החלטת הרשם, בהתאמה)
רקע עובדתי ודיוני
ללשכת ההוצאה לפועל הוגש לביצוע פסק-דינו של בית-משפט זה, כב' סגן הנשיא – כתוארו אז – דוד חשין (ה"פ 8143/09) מיום 6.4.2009, לפיו אושר פסק בוררות של בית-הדין לענייני ממונות מיום 12.2.2009 (להלן – פסק הבוררות). עניינו של פסק הבוררות ביחסים המשפטיים שבין הצדדים בקשר להשכרת אולם אירועים המצוי בבית הכנסת הגדול בירושלים (להלן – אולם האירועים). בין הצדדים התגלעו מחלוקות רבות בקשר לניהול והפעלת אולם האירועים ואלה התבררו בהליכים משפטיים אשר ככלל אינם דרושים לענייננו.
במהלך ביצוע פסק-הבוררות הגיש המבקש ביום 14.7.2009 בקשה בטענת "פרעתי". לטענתו, מילא אחר הוראות פסק הבוררות, פרע את חובו וכי על תיק ההוצאה לפועל להיסגר. רשם ההוצאה לפועל דחה את טענתו. ערעור על החלטתו, נדחה (כב' השופטת שניידר, מיום 4.5.2011). בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום, נדחתה (החלטת כב' השופט ( כתוארו אז) פרקש (רע"א (י-ם) 9624-06-11 ישראל ארלנגר נ' היכל שלמה המרכז למורשת יהודית בי-ם, (20.6.2011), להלן – החלטת בית המשפט המחוזי). בגדר החלטת בית המשפט המחוזי נקבע כי על המבקש לפנות את אולם האירועים עד ליום 26.7.2011.
לטענת המבקש, סיווגו כחייב בתיק ההוצאה לפועל היא טעות וכי החייב על-פי פסק הבוררות הינה חברת ביכורי הארץ בע"מ ( להלן –החברה). החייב הוסיף וטען כי עניינו של פסק הבוררות בחיוב דמי שכירות עד ליום מתן הפסק בחודש פברואר 2009 וכי פינה את אולם האירועים כבר ביום 12.2.2009. בהקשר זה טען כי המחלוקות הנוגעות לחיובים לאחר מועד הפינוי הנטען של אולם האירועים צריכות להתברר במסגרת הליך בוררות חדש. לפיכך, טען כי לא היה מקום לבצע הגדלת קרן החוב בתיק בגין תשלומי דמי שכירות לאחר חודש פברואר 2009 ומכאן, כי הגדלת קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל נעשתה שלא כדין ודינה להתבטל. המבקש העלה טענות נוספות לעניין תשלום דמי השכירות וטענות דיוניות שונות הנוגעות לאופן הגדלת קרן החוב.
הרשם בחן את טענות המבקש וקבע בהחלטה מנומקת כי על-פי פסק הבוררות היה על המבקש לשלם את מלוא דמי השכירות עד למועד פינויו בפועל של אולם האירועים. עוד קבע, כי פסק הבוררות הטיל את חובת התשלום על המבקש, כמי שהִנו צד לפסק. בהקשר זה הוסיף וקבע הרשם כי משנקבע בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי כי על המבקש לפנות את אולם האירועים עד ליום 26.7.2011, ממילא על המבקש לשאת בתשלומי דמי השכירות עד לאותו מועד. הרשם נזקק לטענות נוספות של המבקש, לרבות הגדלות קרן החוב ומצא כי לא היה מקום לנהל הליך בוררות חדש חלף הגדלתו, משלא נקבע בהחלטות שיפוטיות שעל הצדדים לשוב ולהתדיין בהליך בוררות באשר לחיובי דמי שכירות של אולם האירועים לאחר התקופה הנטענת. הרשם לא מצא מקום לקבל את טענות המבקש לעניין הגדלת הקרן, בין היתר משאלה הועלו לראשונה בסיכומי המבקש לפניו, כמו גם לגופם של דברים, משאלה לא נתמכו בתצהיר ולא ניתנה למשיבה האפשרות להתמודד כנגדם. הרשם דחה את טענות המבקש לעניין הצורך בהמצאת אזהרה טרם הגדלת הקרן וזאת, משאין חובה לעשות כן על-פי הוראות תקנות ההוצאה לפועל. כמו כן, נדחו טענות נוספות של המבקש שאין צורך לפרטן.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.