רע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
7895-01-17
03/01/2017
|
בפני השופט:
יעקב פרסקי
|
- נגד - |
המבקשים:
1. אדולף בן יאיר 2. רבקה בן יאיר
|
המשיבים:
1. עמידר 2. החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 3. משרד השיכון באר שבע
|
החלטה |
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע, (כב' השופטת אורית ליפשיץ), בה"פ 14418-12-16, החלטה מהיום 3.1.17 ולפיה נמחקה בקשה לעיכוב ביצוע פינוי מנכס אליו פלשו המבקשים ולאור כך שלא הוגש תיק עיקרי.
בהתאם לתקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 מצאתי שהבקשה אינה מצריכה תשובה ודינה להידחות.
ברקע הדברים, המבקשים פנו לביהמ"ש השלום ביום 7.12.16 בבקשה לאסור על המשיבים לפנותם מנכס המצוי ברח' XXX. בו ביום ניתנה החלטת סגן הנשיאה השופט רוזין ולפיה יש צורך במקור הסמכות לפינוי ואסמכתאות כתנאי לדיון בבקשה. ביום 27.12.16 טענו המבקשים כי פנו למשיבים בקשר לבקשה. ביהמ"ש הורה למשיבים ליתן תגובה בתוך 3 ימים.
התשובה שהתקבלה הייתה שהמשיבים פלשו לדירת מגורים המיועדת להריסה, פלישה טרייה ולא כטענת המבקשים. הובהר בתשובות שניתנו ביום 1.1.17 כי הפינוי צפוי להתבצע ביום 3.1.17 בשעות הבוקר. הובהר כי למבקשים יש דירת מגורים שניתנה כדיור ציבורי בכתובת אחרת, רח' XXX, כלומר יש למבקשים מקום מגורים אחר. פורט כי אכן ישנם למבקשים למרבה הצער קשיים רבים בהם קשיים בריאותיים שהביאו לדיונים בפתרון דיור הולם מזה שבו הם מצויים. פורט כי הוצעו להם הצעות להחלפת מקום המגורים הנוכחי. לתגובת עמידר צורף תצהיר ולפיו מדובר בפלישה טרייה המאפשרת לפי סע' 18(ב) לחוק המקרקעין התשכ"ט – 1969 פעולה כדין של בעל הנכס למונעה. בהחלטה מיום 1.1.17 הבהיר ביהמ"ש השלום כי לאחר שהמבקשים הבהירו את מקור הסמכות, רשאים הם להגיש בקשה מסודרת, הכול, נוכח הפינוי הצפוי להתרחש ביום 3.1.17.
אתמול, 2.1.17, בשעות אחה"צ, הוגשה הודעה על הגשת בקשה בהולה לעיכוב הפינוי כאשר פורט בבקשה כי לא צורפו נספחים לאור קשיים במערכת נט המשפט וכי אלו יצורפו למחרת בבוקר. הבקשה נמחקה בהעדר הגשת נספחים הנלווים לבקשה. בהחלטה זו הביע ביהמ"ש מורת רוח מהתנהלות ולפיה לא קידמו המבקשים בקשתם שהוגשה ביום 7.12.16 רק ביום 27.12.16 כלומר בשיהוי וצוין כי אם לא יוגש תיק עיקרי באופן מידי, עד ליום המחרת, 3.1.17 שעה 12:00 הבקשה לסעד זמני תמחק.
היום, 3.1.17, הוגשה בקשה נוספת לביהמ"ש קמא לעיכוב ביצוע פינוי הדירה, הפעם בצירוף נספחים, בקשה שבכתב יד צוין בה כי הפינוי מתבצע ברגעים אלו. ביהמ"ש קמא קבע כי לאור החלטתו ולפיה לא הוגש תיק עיקרי, מדובר בחוסר מעש שצריך להביא למחיקת הבקשה, כמו כן צוין כי לא פורט מדוע היה שיהוי בהגשת הבקשה העדכנית כמו גם שיהוי מיום 7.12.16 עד 27.12.16. ביהמ"ש קמא קבע כי מדובר בעילה לדחיית הבקשה אולם לפנים משורת הדין הבקשה תמחק ותדון רק אם יוגש תיק עיקרי.
על החלטת ביהמ"ש קמא מהיום, 3.1.17 הוגשה בקשת רשות ערעור זו.
שקלתי את הדברים, לכאורה, הפינוי הינו מעשה עשוי, לאור כך שבקשה זו הוגשה בשעות הצהריים היום, 3.1.17, כאשר כבר בבוקרו של יום תוכנן הפינוי כפי שהודע למבקשים, כאשר בבקשה לביהמ"ש השלום צוין כי הפינוי בעיצומו וכאשר בבקשת רשות הערעור הוסף סעד ולפיו על המשיבה להשיב מיטלטלין שנלקחו מהדירה. בנוסף, בבקשה לפטור מאגרה צוין כי המבקשת וביתה מצויות במעצר. סממנים אלו מצביעים על כי הפינוי כבר בוצע, אם כי הדבר לא הוברר עד תום מעיון בבקשת רשות הערעור. כידוע, אין טעם במתן הוראה על עיכוב זמני לביצוע פעולה כמו פינוי, לאחר שזו כבר בוצעה.
לא מצאתי שגגה בהחלטה מיום 2.1.17 שניתנה בשעות הערב ולפיה ללא נספחים לא ניתן לדון בבקשה ושהבקשה נמחקה. אולם יחד עם זאת, הוסף תנאי ביוזמת ביהמ"ש ולפיו הבקשה המקורית, לעיכוב ביצוע הפינוי, כלומר הבקשה היחידה בתיק, התובענה, תמחק, ככול שעד להיום בשעה 12:00 לא יוגש תיק עיקרי. בהחלטה פורט שהמבקשים לא קידמו את התיק מאז הגשתו ביום 7.12.16 אולם יש לציין כי לא המותב הראשון שטיפל בתיק, (סגן הנשיאה השופט רוזין) ולא המשיבים שנתנו תגובותיהם ביום 1.1.17, התייחסו לנושא הגשת התיק העיקרי. על פני הדברים, ההחלטות מיום 2.1.17 בשעות הערב לגבי סד זמנים קצר מאוד שנקבע להגשת התיק העיקרי כתנאי לטיפול בבקשה לעיכוב הפינוי, ומאוחר יותר הבוקר, 3.1.17 בדבר דחיית הבקשה לעיכוב הפינוי שהוגשה הפעם עם הנספחים, בשל העדר הגשת התיק העיקרי, אינן חפות מקשיים.