רע"א 7393/16

השופט י' דנציגר: 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 25646-12-15 והפ"ב 2344-05-16 שניתן על ידי השופט ר' יעקובי ביום 8.8.2016.

רקע

1. הסכסוך בין הצדדים נוגע לנכס מקרקעין המצוי ברחוב שטראוס 25 בירושלים (להלן: הנכס), הכולל דירה, מרתף וחנות. הנכס רשום על שמו של מר אלון מוסיוף (להלן: מוסיוף), חמו של המבקש, מר נפתלי בולג (להלן: בולג). מוסיוף הוא פושט רגל בהפטר מותנה, ומתגורר בדירה עם משפחתו. על הנכס הייתה רשומה משכנתא של מוסיוף לטובת הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. בשלב מסוים רכש המשיב, מר אהרון פולמן (להלן: פולמן), את המשכנתא מהבנק (בהליך שאושר על ידי בית המשפט), תוך התחייבות שלא לפנות את מוסיוף ומשפחתו מהדירה, וזאת במסגרת הליך פשיטת הרגל ומתוך מטרה של פולמן להיטיב עם מוסיוף ובני משפחתו על מנת שלא ייאלצו להתפנות מהדירה. לאחר כעשור, נמכרו הזכויות בנכס לצדדים שלישיים, ה"ה משה עידן ואהרון וינברג (להלן: וינברג ועידן), כאשר קיימת אי בהירות האם מדובר במכירת הזכויות ממוסיוף לוינברג ועידן כאשר התמורה בלבד הועברה לפולמן כנושה מובטח (כטענת המשיב), או שמא מדובר במכירת הזכויות של פולמן לוינברג ועידן (כטענת המבקש). וינברג ועידן ביקשו לפנות את מוסיוף מהדירה, ואז נכנס בולג לתמונה, ומתוך רצון למנוע את פינויו של מוסיוף ומשפחתו, רכש בחודש יוני 2012 מוינברג ועידן את זכויותיהם בנכס. בהמשך לכך, התחייב בולג בפני וינברג ועידן לשלם לפולמן את יתרת התמורה, באותם המועדים שבהם היה על וינברג ועידן לשלם לו אותה.

2. ביום 23.2.2014 פנה פולמן לבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת הליך פשיטת הרגל של מוסיוף, בבקשה למנות את עו"ד דורון לנגה ככונס נכסים מטעמו על הנכס. זאת, תוך שהוא מתכחש לכך שבולג רכש את הזכויות בנכס ובדירה.

3. בעקבות זאת הגיש בולג ביום 19.11.2014 תביעה נגד פולמן ב"בית הדין לממונות שליד הרבנות הראשית והמועצה הדתית ירושלים" (להלן: בית הדין לממונות). במסגרת התביעה עתר בולג להצהיר כי הדירה היא בבעלותו המלאה וכי לא רובצת עליה משכנתא לטובתו של פולמן. בגדרו של הליך זה חתמו הצדדים על שטר בוררות שבמסגרתו הסמיכו את בית הדין לממונות להכריע בכל חילוקי הדעות והתביעות ההדדיות בין הצדדים בעניין "עסקת מקרקעין ברח' שטראוס 25 והחרגת משכנתא ותביעה נגדית". כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 4.1.2015, פנה כונס הנכסים מטעמו של פולמן בבקשה למתן הוראות בהליך פשיטת הרגל במסגרתה עתר למתן צו לפינויו של מוסיוף מהדירה.

4. הבוררים בבית הדין לממונות היו הרב חיים וידאל, הרב זאב ציצוביץ והרב יאיר לרנר (להלן יחדיו: הבוררים). כבר במהלך הליך הבוררות הגיש בולג מספר בקשות שבהן הבהיר כי הוא מתנגד להמשך הדיון בבוררות, וזאת, לשיטתו, בשל התעלמותו של פולמן מצווי הבוררים שהורו לו לחדול מההליכים המתנהלים במסגרת תיק פשיטת הרגל.

פסקי הבוררות

5. בסופו של דבר, ביום 18.10.2015, הוציא בית הדין לממונות תחת ידו פסק בוררות קצר (להלן: פסק הבוררות הראשון), במסגרתו נדחתה, בין היתר, תביעתו של בולג לחייב את פולמן להסיר את המשכנתא הרובצת על הנכס, תוך שנקבע כי התשלום שהתקבל אצל פולמן מוינברג ועידן אינו נזקף לזכותו של בולג. עוד נקבע, כי על בולג לאפשר את מימושו של השעבוד על הנכס, ככל שפולמן ידרוש זאת, ובכלל זה לְפנות את הנכס ככל שהדבר יידרש למטרה זו. כן נפסק כי דמי השכירות שלהם היה זכאי בולג במהלך התקופה שהנכס היה ברשותו משועבדים לטובת פולמן כמו גם דמי שכירות בגין שימוש שבולג או מי מטעמו עשה בנכס בתקופה הרלוונטית.

6. בולג פנה לבוררים וטען כי פסק הבוררות ניתן מבלי שהוא הביא ראיות ועדים משמעותיים מטעמו ואף לא הגיש סיכומים, והכל מבלי שהבוררים הזהירו אותו כי עלול להינתן על ידם פסק בוררות מבלי שישלים את מסכת הבאת הראיות, חרף העובדה שלא ניתנה הכרעה בבקשותיו לעיכוב הדיון בבוררות. הבוררים דחו את פנייתו של המבקש וקבע כי "הדיונים וכן הבאת כל העדים לבקשת הצדדים - מוצו".