רע"א 64274-09-14 פרידמן ואח' נ' גור לאוטמן ואח'

מבוא

1.לפני בקשת רשות לערער על החלטת כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא ברנע מיום 19.8.2014 בתיק תא"ק 35458-10-11 (להלן: "ההחלטה").

בהחלטה ניתנה למשיבים רשות חלקית להתגונן בפני תביעה שהגישו נגדם המבקשים.

2.בהליך בו ניתנה ההחלטה תבעו המבקשים סילוק ידם של המשיבים מחלק ממקרקעין ברחוב השושנים 7 בקרית טבעון. אין מחלוקת כי המשיבים רכשו זכויות בבית הורי המבקשים בטבעון וכעת מדובר בשתי משפחות המתגוררות בשכנות בבתים שהוקמו בגוש 10479 חלקה 32 ברחוב השושנים 7 קרית טבעון. שני המבנים במקרקעין מהווים בית משותף.

לאחר רכישת המשיבים הזכויות במקרקעין הם ביקשו לבצע עבודות הריסה ובניה בבית שאת הזכויות בו רכשו. לצורך כך אין מחלוקת כי המבקשים ניתנו למשיבים רשות לעבור בשטחם. אין עוד מחלוקת כי עבודות הבנייה שביצעו המשיבים הסתיימו ושוב אין להם עוד צורך לעשות שימוש ברשות שניתנה להם. למרות זאת נותרה על כנה תביעת המבקשים נגד המשיבים שהוגשה בבית המשפט קמא ובה עתרו המבקשים לסילוק יד של המשיבים משטחם ולמתן צו המורה להם להמנע באופן קבוע משימוש במקרקעי המבקשים ומכניסה אליהם.

3.כאמור ביום 19.8.2014 ניתנה החלטה המעניקה למשיבים רשות להתגונן בפני התביעה שנותרה תלויה ועומדת נגדם למרות טענת המבקשים כי הסיבה להגשתה פגה, עבודות הבנייה הסתיימו ואין למשיבים סיבה להוסיף ולעשות ברשות זמנית שניתנה להם לצורך ביצוע עבודת שיפוץ ביתם להשתמש לצרכי מעבר בשטח המבקשים.

בהחלטתה קבעה כב' הרשמת הבכירה במפורש כי הרשות להתגונן ניתנת ביחס למועד הגשת התביעה לצורך בירור טענות ההגנה של המשיבים לרבות לעניין קיומה של הסכמה בין הצדדים, אופן התנהלות המשיבים ושימושם ברשות המעבר שניתנה להם ואופן הפעלת זכות המבקשים לבטל הרשות.

 על החלטה זו הוגשה בבקשה שלפני.

דיון והכרעה

4.לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי לרבות בהבהרה שהוגשה בהתאם לנדרש בהחלטה מיום 1.10.2014 אני סבורה כי דין הבקשה להדחות מבלי שיהיה צורך בתשובה, הכל בהתאם לסמכותי על פי תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

5.אציין כי הנושאים המועלים בבקשה נופלים בגדר סעיף 1(9) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהם רשות ערעור) תשס"ט – 2009 (להלן: "הצו"). בכך מודה גם ב"כ המבקשים בהבהרתו. משכך אין מקום לדון או להעתר לבקשה.