רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' רז ואח'

הנשיא (בדימ') א' גרוניס:

1. האם יכול נתבע בתובענה ייצוגית להגיש הודעה לצד שלישי? ואם כן, כיצד ובאילו תנאים? אלו השאלות העומדות להכרעה בבקשת רשות הערעור שלפנינו.

התובענה הייצוגית והשתלשלות העניינים

2. המבקשת, קורל-תל בע"מ (להלן – קורל-תל), מפעילה אתר אינטרנט הידוע בשם "יד2". מדובר באתר המשמש לוח מודעות מקוון, ובו מפורסמות מודעות, למשל, למכירת פריטים במה שמכונה "יד שנייה". קורל-תל איפשרה למפרסמי המודעות באתר לכלול במודעה מספר טלפון שאינו זה האמיתי שברשותם, כי אם מספר "וירטואלי", במסגרת שירות שכונה "שירות מספר 2". כשאדם המעיין במודעה חייג אל המספר הווירטואלי, הוא קוּשר למכשיר הטלפון שבשימוש מפרסם המודעה. באמצעות שירות זה, זוכה מפרסם המודעה לשמור על פרטיותו בכך שהוא אינו חושף את מספר הטלפון שלו ברבים.

3. ביום 17.3.2013 אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' אלמגור) הגשת תובענה ייצוגית נגד קורל-תל. התובענה הייצוגית (אותה הגיש המשיב 1, אביהוא רז (להלן – רז)) עוסקת באופן החיוב עבור שיחת הטלפון למספר הווירטואלי. בתובענה הייצוגית נטען, כי התברר שהחיוב בגין שיחה כזו שונה מהחיוב בגין שיחה למספר טלפון רגיל. על-פי הטענה, בעוד שבשיחה למספר טלפון רגיל מתחיל החיוב רק במועד מימוש ההתקשרות (קרי, החל מהרגע שבו הצד השני לשיחה עונה לה), הרי שבשיחה למספר וירטואלי מתחיל החיוב במועד מוקדם יותר. רז טען, כי מיד לאחר החיוג למספר הווירטואלי נשמעת הודעה מוקלטת המודיעה על קישור השיחה למפרסם המודעה, ולאחריה נשמע צליל חיוג עד שהנמען עונה לשיחה. לגרסת רז, התברר כי החיוב עבור השיחה למספר הטלפון הווירטואלי נעשה כבר מהישמע ההודעה המוקלטת, ולא מעת מימוש ההתקשרות. על-כן, נטען עוד, אדם המחייג למספר טלפון וירטואלי עשוי להיות מחויב בגין השיחה גם אם לא מומשה ההתקשרות כלל. על אף אופן החיוב השונה, טען רז כי באתר "יד2" נכתב באופן מטעה כי עלות השיחה למספר וירטואלי זהה לעלות של שיחה סלולרית רגילה. עוד הוסיף רז, כי אדם הגולש באתר אינו יכול לדעת לפני ביצוע השיחה אם המספר שבפניו הוא וירטואלי אם לאו. בנוסף, נטען בתובענה הייצוגית כי חיוב מבצע השיחה לפני מועד מימוש ההתקשרות, היינו לפני מתן מענה, עומד בניגוד לרישיונות שניתנו מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת). פן נוסף בתובענה הייצוגית נוגע לשליחת מסרונים למספרי טלפון וירטואליים. בעניין זה נטען ששולח המסרון מחויב בקשר לכך אף שהמסרון אינו מגיע ליעדו. אומנם, נטען כי באתר נרשם שלא ניתן לשלוח מסרונים למספרי טלפון וירטואליים. אולם, מאחר שהגולש באתר אינו יכול להבחין בכך שמספר הטלפון שלפניו הוא וירטואלי, נטען כי ישנם כאלו שחויבו בגין שליחת המסרון אף שזה לא הגיע לנמען. בתובענה הייצוגית הוערך הנזק המצטבר לחברי הקבוצה המיוצגת בסכום של כ-19 מיליון ש"ח (כ-8 מיליון ש"ח מהם "בגין עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיית הרצון", בלשון רז). בהחלטה המאשרת את הגשת התובענה הייצוגית נקבע, כי קיימת אפשרות סבירה לכך כי קורל-תל אכן הטעתה את ציבור הגולשים באתר, הן לגבי שיחות טלפון הן לגבי מסרונים למספרים וירטואליים.

4. לאחר אישור התובענה הייצוגית, הגישה קורל-תל ביום 30.5.2013 כתב הגנה מטעמה (בהתאם לתקנה 5 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן –תקנות תובענות ייצוגיות)). בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה קורל-תל הודעה לצדדים שלישיים נגד שלוש חברות (המשיבות 4-2): אטריקס בע"מ, סלקום ישראל בע"מ ולוגיה פיתוח וניהול תוכן בע"מ (להלן – אטריקס, סלקום ולוגיה בהתאמה; שלושתן יכונו להלן יחדיו – הצדדים השלישיים). בהודעה לצדדים השלישיים טענה קורל-תל, כי אם היא תחויב בתשלום סכומים כלשהם לחברי הקבוצה התובעת, היא זכאית לשיפוי מן הצדדים השלישיים. לגבי אטריקס נטען, כי היא החברה שעימה התקשרה קורל-תל לשם מתן "שירות מספר 2". נטען, כי אטריקס היא חברה שלה הידע והניסיון הטכנולוגיים הנדרשים לשם מתן השירות, וכי השירות ניתן באמצעות תוכנות שפיתחה אטריקס ובאמצעות "נתב שיחות" שהופעל על-ידה. ההסכם בין קורל-תל לבין אטריקס צורף להודעה לצדדים השלישיים. בהסכם צוין, כי "השירות לא יהיה כרוך בתשלום כלשהו למשתמשים", וכי "השירות יהיה בעלות שיחת טלפון סלולרית רגילה לגולשים" (סעיף 2.1 להסכם). כן נטען, כי בהסכם זה הצהירה אטריקס כי אין לה כל מניעה חוקית למלא אחר התחייבויותיה. קורל-תל טענה, כי לה עצמה אין ידע טכני בעניין, וכי היא הניחה שהשירות יינתן באופן שאינו מפר את הדין. לגבי סלקום נטען, כי היא זו שהקצתה את מספרי הטלפון הווירטואליים, וכי היא התקשרה עם אטריקס בהסכם לצורך זה (הסכם שקורל-תל אינה צד לו). קורל-תל הוסיפה, כי סלקום הייתה מודעת להתקשרות שבינה (קורל-תל) לבין אטריקס, אישרה את ההתקשרות, וככל הנראה הייתה מעורבת בניסוח חלק מתנאיה. עוד נטען, כי סלקום היא בעלת רישיון לפי חוק התקשורת, ולכן, אם הופרו תנאי הרישיון, סלקום היא הנושאת באחריות בשל כך.לגבי לוגיה נטען, כי חברה זו שימשה "ככל הנראה" ו"בעקיפין" זרוע של סלקום בכל הנוגע לאספקת מוצרי תקשורת שונים, וכי בין סלקום לבין לוגיה ישנה "חלוקה פנימית כלשהי" ביחס להפעלת "שירות מספר 2".

5. ביום 13.6.2013 הגיש רז בקשה למחיקת ההודעה לצדדים השלישיים, ולחלופין להורות כי הדיון בהודעה יופרד מהדיון בתובענה הייצוגית שהגיש. בבקשתו טען רז, כי קורל-תל פעלה שלא כדין כשהגישה את ההודעה לצדדים השלישיים בלא קבלת רשות בית המשפט, כנדרש בתקנה 217 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי). עוד הוסיף רז, כי בירור הטענות המועלות בהודעה לצדדים השלישיים יחד עם התובענה הייצוגית יסבך ויעכב את ההליך. בתשובה לבקשה זו (מיום 26.6.2013) טענה קורל-תל, בין היתר, כי היא פעלה כדין, שכן התקנה החלה בענייננו היא תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי שלפיה רשאי נתבע ליתן הודעה לצד שלישי עם הגשת כתב ההגנה ובלא צורך בקבלת רשות. אטריקס, מצידה, הודיעה כי עמדתה היא שההודעה לצדדים השלישיים הוגשה באיחור, שכן היה על קורל-תל להגישה לפני אישור התובענה הייצוגית. זאת, על-מנת לאפשר לצדדים השלישיים להתגונן גם מפני עצם אישור התובענה הייצוגית (עמדתה הובאה במסגרת בקשה מטעמה מיום 24.6.2013 להארכת מועד להגשת תשובתה לבקשתו של רז). סלקום ולוגיה הודיעו כי הן מצטרפות לעמדתה זו של אטריקס.

6. ביום 4.7.2013 ניתנה בבית משפט המחוזי ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. בית משפט קמא קבע, כי "מבלי להיכנס לעובי הקורה בשאלה האם נתבע בתובענה ייצוגית רשאי להגיש הודעה לצד שלישי מבלי לבקש את רשותו של בית המשפט להגשתה, אני סבורה כי בנסיבותיו של תיק זה לא יהיה זה נכון לדון בתובענה ביחד עם ההודעות ששיגרה הנתבעת לשלושה צדדים שלישיים". לפיכך נקבע, כי ההודעה לצדדים השלישיים תידון בנפרד מהתובענה הייצוגית ולאחר מתן פסק-הדין בה, וכי "בשלב זה הצדדים השלישיים אינם נדרשים להשיב להודעה". בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו להפריד את הדיון בהודעה לצדדים השלישיים בקובעו כי "שאלת מערכת יחסיה החוזיים [של קורל-תל – א' ג'] עם מי מהצדדים השלישיים אינה מעניינם של אנשי הקבוצה הנכללים בתובענה הייצוגית", וכי "כריכת שאלות החבות החוזית והחוקית בין הנתבעת לבין מי מהצדדים השלישיים רק תסרבל את הדיון (המורכב ממילא) בתובענה הייצוגית וערכה המוסף יהיה דל ומיותר".