רע"א
בית המשפט המחוזי
|
53795-11-15
01/12/2015
|
בפני השופטת:
ורדה פלאוט
|
| - נגד - |
מבקשים:
שירביט חברה לביטוח בע"מ
|
משיבים:
מיכאל ברגר
|
| החלטה |
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא מיום 3.11.15 (כב' השופט ר. פלג) אשר הורה למבקשת להמציא לעיון המשיב דו"ח חקירה (מטעם המשיבה) על נספחיו, חרף קיומה של החלטה קודמת מיום 18.01.15 (ניתנה ע"י כב' הרשם הבכיר נ. רף), בה נקבע כי חשיפת הדו"ח תדחה עד לאחר שמיעת עדותו של המשיב.
2.בנימוקי בימ"ש קמא (במסגרת ההחלטה נושא הבר"ע מיום 3.11.15) נקבע, כי מהחלטת כב' הרשם לא ברור האם חשיפת הדו"ח נדחתה עד לאחר חקירתו הראשית של המשיב (שכבר התקיימה) או עד לאחר חקירתו הנגדית (שטרם התקיימה). בימ"ש קמא השיב לשאלה שהציב כאמור וקבע כי להבנתו כוונת כב' הרשם היתה כי הדו"ח יועבר לעיונם של יתר הצדדים לאחר חקירתם הראשית של המעורבים, וכי מסקנה זו עולה בקנה אחד עם מטרותיה של הלכת סוויסה (ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב פ"ד נה(1) 515). לאחר שנשמע חלק מעדותו של המשיב (חקירה ראשית), הוחלט כי יש לאפשר המצאת הדו"ח למשיב (וכן למר זסוב) עד ליום 3.12.15.
3.לטענת המבקשת, חרג בית משפט מסמכותו כאשר נתן החלטה העומדת בניגוד להחלטה קודמת שניתנה ע"י כב' הרשם הבכיר, וכן כי ההחלטה אינה מנומקת כנדרש.
4.דין הבקשה להידחות, אף ללא תגובת המשיב.
מדובר בהחלטה דיונית גרידא, וכידוע, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטה מסוג זה, אלא במקרים חריגים בהם התקבלה החלטה בניגוד לדין או הגורמת לעיוות דין (ר' רע"א 2994/15 אייל נ נאור כהן, מיום 31.08.15; רע"א 1296/14 צוקר דוד נ' דוד צוקר ובניו, מיום 7.5.14). חריגים אלה אינם מתקיימים בעניינינו.
5.אם אין די בכך, הרי מדובר בהחלטה שהינה החלטת ביניים, והיא ניתנת לשינוי בהלך המשפט בהתאם להתקדמות המשפט- אם חל שינוי בנסיבות, או התגלו ראיות חדשות, או אם סבר בית המשפט שההחלטה הקודמת היתה מוטעית. ר' רע"א 8298/07 דנציגר- משק פרחים "דן" נ' תעשיות ביולוגיות, מיום 21.01.08; ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי פ"ד נו(4) 505, 508 (2002).
6.בענייננו, מאז ניתנה החלטת כב' הרשם הבכיר חל שינוי בנסיבות במובן זה שהמשיב העיד בחקירה ראשית, הציג גרסה והוא "נעול" בה. לפיכך, אין עוד מניעה כי הדו"ח יוצג בפניו. כך, לא מצאתי מקום להתערב ממסקנתו של בימ"ש קמא כי ההחלטה שנתן כב' הרשם הבכיר היתה נכונה לזמנה, היינו, לפני חקירתו הראשית של המשיב.
7.יוער, כי אין משמעות לכך שהחלטת ביניים ניתנה על ידי גורם שיפוטי אחר (שופט אחר, או רשם שאינו היושב בדין בתיק זה כיום), אלא רואים את החלטת הביניים כהחלטה שניתנה ע"י הערכאה המבררת, והיא ניתנת לשינוי במקרים האמורים לעיל, ובנסיבות המתאימות, ללא הבחנה לעניין זהות השופט או רשם שנתן את החלטת הביניים הראשונה בזמן.
8.אני דוחה את הטענה כי החלטת בימ"ש קמא אינה מנומקת כנדרש.