רע"א 50766-05-14 גשי נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

1.זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת מ. קלמפנר- נבון) מיום 24.4.14 בערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (אביגיל סלע – הקש)מיום 23.3.14. אציין, כי לבקשה צורף תצהיר. ככל שיש בתצהיר עובדות שלא עמדו בפני בית המשפט קמא, יש להתעלם מהן. ככל שהוא חוזר על עובדות שהובאו בפני בית המשפט קמא, הוא מיותר.

2.מדובר ב"גלגול שלישי" של ההליכים, כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 6.8.14, וככל רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים חריגים, מקום מתעוררת שאלה משפטית או עקרונית החורגת מגדר הסכסוך בין הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה ) בע"מ פ"ד לו (3) 123 (1982).

3.לטענת המבקשת בבקשתה, פסק הדין לוקה בשתי טעויות בסיסיות: האחת, התניית איחוד התיקים של המבקשת בתשלום ראשוני של 2,000 ₪, כאשר אין למבקשת יכולת פירעון. השני, קביעת צו תשלומים של 1,500 ₪ לחודש לפרק זמן של שישה חודשים, שלאחריהם יעמוד התשלום על 3,000 ₪. לטענת המבקשת, צו התשלומים אינו תואם את יכולת ההשתכרות של המבקשת, ואינו מותיר בידה סכום קיום בסיסי.

4.כל נימוק ערעור ניתן לנסח בצורה "חוקתית" וכפגיעה בזכות יסוד – אם בזכות הקנין או בזכות התנועה, או בזכות להליך הוגן או בכל זכות אחרת. לצורך בקשה לרשות ערעור בגלגול שלישי, יש לבחון אם באמת השאלה המתעוררת בבקשה היא שאלה משפטית או עקרונית חשובה.

5.המבקשת טוענת, כי לפי פסק דינו של בית המשפט העליון (השופט גרוניס) בע"א 2097/02 איטונג נ' חדיד, פ"ד נ"ז 4) 211 (2003) נקבע חד משמעית שהתנאי בדבר תשלום שיעור מסויים של יתרת החוב אינו מעשי ביחס לחייב מוגבל באמצעים, שיכולתו הכלכלית מוגבלת ממילא. מכאן מסיקה המבקשת, כי קביעת תשלום סכום ראשוני כתנאי לאיחוד תיקים, עומדת בסתירה לחוסר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.

6.לפי סעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 לא תידון בקשת איחוד תיקים אלא אם שילמה החייבת עם הגשת הבקשה 3% מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדה. לפי רשימת התיקים שצורפה לבקשה, המבקשת חייבת 144,878.98 ₪, ומכאן שהיה עליה לשלם 4,346.37 ₪ עוד לפני הדיון באיחוד תיקים. תשלום זה לא שולם, והיא לא נדרשה לשלמו. המבקשת הגישה בקשה להכרזתה כמוגבלת באמצעים, אשר ממילא מובילה לאיחוד תיקים.

7.בניגוד לאמור בבקשה, הגדרת המבקשת כמוגבלת באמצעים, אינה הכרה בעובדה שלמבקשת אין יכולת פירעון. על פי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, אם זה ביקש לפרוס את חובו. עצם העובדה שהחייב ביקש לפרוס את חובו מצביעה על כך שלדעתו יש לו יכולת פירעון, ולא על כך שאין לו יכולת פירעון. השאלה איזו יכולת פירעון יש לו, וכפי שנקבע בסעיף 69ז (ב), לאחר בדיקת יכולת, יקבע הרשם אם ביכולתו לפרוע את החוב, העולה על 100,000 ₪, ב-4 שנים, או לא. העובדה שאדם מוכרז כמוגבל באמצעים אינה מצביעה על היעדר יכולת פירעון, אלא רק על כך שאינו יכול לפרוע את חובו ב- 4 שנים. כך גם נקבע בפסק הדין שצוטט לעיל.

8.אכן, נאמר בפסק הדין שצוטט לעיל (שעסק בצירוף חוב לאיחוד תיקים קיים) , כי התנאי של תשלום שיעור מהחוב כתנאי לאיחוד תיקים אינו מעשי ביחס לחייב מוגבל באמצעים, שיכולתו מוגבלת ממילא, אבל אין להבין מכך שתמיד יהיה חייב מוגבל באמצעים פטור מתשלום סכום ראשוני. כפי שהודגש באותו פסק דין, אין הכוונה שאין למוגבל באמצעים יכולת פירעון, אלא שאין לו יכולת פירעון בתקופה שנקבעה בחוק. השאלה אם מעשי לקבוע לו תשלום ראשוני, היא שאלה שתיבחן על ידי רשם ההוצאה לפועל באופן מעשי, לפי החייב שבפניו. רשמת ההוצאה לפועל, אכן בחנה את יכולתה של המבקשת, אל מול זכויות הנושים, וקבעה סכום מסויים המתאים לסכומים שקבעה כיכולת ההשתכרות של המבקשת וכהכנסתה הפנויה. בין היתר התייחסה גם להכנסה הפנויה, לפרטים חסרים בבקשת המבקשת ולהיותה בעלת רכב. בית המשפט בערעור קבע סכומים שונים לאחר בחינת הנתונים.

9.בנסיבות אלה, קביעת תשלום ראשוני של 2,000 ₪ אינה שאלה עקרונית או משפטית חשובה, אלא קביעה שנקבעה על ידי בית המשפט, לאחר קביעת הרשמת, לפי הנתונים שבפניו, מבלי לקבוע קביעה משפטית או עקרונית שונה, ובהתאמה לדין.