רע"א 4725/16 שמואל בוקסר ואח' נ' גדעון לנגהולץ ואח'

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.5.2016 (תנ"ג 67844-12-14; השופטת ד' קרת-מאיר); עניינה – הליכי גילוי מסמכים לאחר הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת.

רקע

2. חברת צים שירותי ספנות משולבים בע"מ (להלן: צים) נקלעה בשנת 2013 לקשיים כלכליים שאיימו על המשך פעילותה כעסק חי. המשיבה 6, החברה לישראל בע"מ (להלן: החברה לישראל), החזיקה באותה עת ב-99.7% מהון המניות של צים, והחלה בניסיונות להצילה מפני פירוק. העובדה כי בעל השליטה בחברה לישראל הוא גם נושה של צים בכובעו הפרטי, הובילה לסיווג הסדר החוב העתידי בעניינה של צים כעסקה עם בעל עניין בחברה, כפי הקבוע בסעיף 270 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות); בתוך כך החליטה החברה לישראל על הקמת ועדת דירקטוריון מיוחדת, המורכבת מדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים (המשיבים 1-4), על מנת שתנהל את ההיבטים השונים הנוגעים לגיבוש תנאי הסדר החוב עם נושיה הרבים של צים (להלן: הוועדה המיוחדת). סמכויות הוועדה הוגדרו הן לעניין המשא ומתן עם נושיה של צים, הן לעניין בחינה ואישור הוגנות חלקה של החברה לישראל בהסדר החוב; כל זאת, לצד עמידה בהוראות הקבועות בסעיף 275 לחוק החברות, המורות על אישור הסדר החוב במנגנוני החברה השונים. במסגרת פעילות הוועדה המיוחדת, מונתה המשיבה 5, טריגר פורסייט (2012) (שותפות מוגבלת) (להלן: טריגר) כיועץ פיננסי מטעמה, על מנת שתבחן את שווי צים בהתאם לתכנית העסקית שגיבשה הנהלתה. מסקנותיה של טריגר – כי הסדר החוב שגיבשה הוועדה המיוחדת (תנאיו יפורטו להלן) מגלם תמורה הוגנת לחברה לישראל.

3. הוועדה המיוחדת פעלה בזריזות, ובחלוף כשלושה חודשים דיווחה החברה לישראל לציבור כי הושג עם מרבית קבוצות הנושים מזכר הבנות ביחס למתווה הסדר לשינוי מבנה ההון והחוב בצים (לעיל ולהלן: הסדר החוב). עיקריו של הסדר החוב, בכך שהחברה לישראל תעביר 200 מיליון דולר לקופת צים, ובתמורה תקבל 32% ממניותיה; כנגד זאת יוקצו לנושים (למעט התאגידים בעלי העניין) מניות צים בשיעור של 68% מהונה המונפק.

4. יצוין, כי חברת אנטרופי שירותי מחקר כלכליים בע"מ (להלן: אנטרופי), יעצה ללקוחותיה, גופים מוסדיים, להתנגד לחלקה של החברה לישראל בהסדר החוב. זאת, נוכח חוות דעת המורה כי בהערכת השווי הסופית שגיבשה טריגר נפלו כשלים, וכי הערכת השווי הראויה לצים – נמוכה בהרבה מהסכום שנקבע לצורך הסדר החוב.

5. ביום 31.12.2014 הגישו שמואל בוקסר וגיא אלוני, בעלי מניות בחברה לישראל (להלן יכונו השניים: המבקשים) בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברי הוועדה המיוחדת, החברה לישראל וטריגר (להלן: בקשת האישור). בלב בקשת האישור, הטענה כי הוועדה המיוחדת נמנעה מהפעלת שיקול דעת עסקי סביר; פעלה בניגוד לטובת החברה ונושיה, ולמעשה שימשה חותמת גומי למימוש הסדר החוב הרצוי על בעלי השליטה בחברה לישראל; גם הערכת השווי שהגישה טריגר, היתה נגועה בשגיאות מתודולוגיות והנחות בלתי סבירות, אותן אימצה הוועדה המיוחדת ללא בחינה ביקורתית ומעמיקה. תגובות המשיבים הוגשו ביום 30.8.2015, ותשובה לתגובות המשיבים הוגשה ביום 22.11.2015.

6. ביום 30.11.2015, הגישו המבקשים בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, במסגרתה התבקש בית המשפט המחוזי להורות על גילויים של כלל המסמכים המצויים בידי החברה לישראל, חברי הוועדה המיוחדת וטריגר, הנוגעים לגיבוש הסדר החוב האמור, בהתאם להוראות סעיף 198א לחוק החברות (להלן: הבקשה).

החלטת בית המשפט המחוזי

7. ביום 15.5.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה; זוהי החלטתו:

"לאחר עיון בבקשה ובתגובות נראה כי אין מקום לדון בבקשה לפני שיתקיים דיון בבקשת האישור. נראה כי המבקשים סברו שיש מקום ובסיס להגשת הבקשה גם ללא המסמכים שהתבקשו בבקשה. בקשת האישור מפורטת, מפנה לנספחים רבים ואף כוללת חוות דעת ותשובה לחוות דעת מטעם המשיבים. בקשת הגילוי מתייחסת לשורה ארוכה ביותר של מסמכים ולתקופה שהיא מעבר למועדים הרלוונטיים באופן ישיר לבקשת האישור. מדובר במהותם במסמכים המתייחסים לשלב ההוכחות – אם תאושר בקשת האישור. אין במקרה זה להקדים את המאוחר. בקשת האישור קבועה לדיון והיא תתברר על פי כתבי הטענות הקיימים".