רע"א 43964-04-15 נ' אבו יונס

על החלטת בית המשפט השלום בנצרת (כב' השופטת ר' גלפז-מוקדי) בת"ק 13350-06-09 מיום 19.03.2015.

1.המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשת לתשלום פיצויים בעקבות תאונת דרכים בה הייתה מעורבת. במסגרת התביעה היא ביקשה מינוי מומחה רפואי, וביהמ"ש קמא הורה על מינוי מומחה בתחום הפיברומיאלגיה (להלן: המומחה). המומחה אמד את נכותה של המשיבה בשיעור של 30%. המומחה נחקר, הצדדים הגישו סיכומיהם והמתינו להכרעה בתיק. בשלב זה ביקש כב' ביהמ"ש קמא לזמן את הצדדים לדיון, ובדיון הציע להם לסלק את התביעה בהצעת פשרה, ולחלופין למנות מומחה רפואי נוסף, הצעה לה התנגדה המבקשת.

2.בהחלטתו מושא בקשה זו מינה בית המשפט קמא מומחה רפואי נוסף בתחום הראומטולוגי, אשר יחווה דעתו באשר למצבה הרפואי של משיבה. נקבע, כי לאור חקירת המומחה בבית המשפט, ולאחר שחזר בו מקביעותיו ביחס לשיעור הנכות של המשיבה ואף הותיר בסימן שאלה את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגיעה, הרי שנדרש בירור נוסף בסוגיה זו. בית המשפט קמא הדגיש את הקושי שבאבחון מחלת הפיברומיאלגיה, אבחון אשר נסמך, בעיקרו, על תלונות סובייקטיביות של החולה, לעיתים ללא ביטוי קליני אובייקטיבי. בנוסף עמדה השופטת קמא הנכבדה על הפער שבין מסקנות המומחה הנובעות מתיאור המשיבה עצמה, לבין התיעוד הרפואי שבנמצא. בית המשפט קמא ציין, כי קיימת אפשרות לפיה המומחה לא היה מודע למידע רלוונטי ומהותי ביחס למשיבה, שיתכן ויכול להשפיע על השיקולים ששקל כאשר קבע את נכותה הצמיתה. לאור האמור קבעה השופטת קמא, כי לא ניתן לעשות שימוש מספק בחוות דעת המומחה, ומינתה מומחה נוסף כאמור.

3.בבקשת הרשות לערער שהניחה המבקשת לפניי היא מלינה על החלטה זו ומציינת, כי חלפו כ-13 ממועד התאונה, וכ-6 שנים ממועד הגשת התביעה. עוד היא טוענת, כי מינוי המומחה נעשה לאחר שנשמעו העדים והוגשו סיכומים. בנסיבות אלה, החלטת ביהמ"ש קמא עלולה לגרום עיוות דין למבקשת, שכן המשיבה נחקרה ונחשפה למלוא החומר שבתיק, לרבות השאלות אשר הופנו למומחה ותשובותיו, והיא עשויה להיעזר בהחלטת בית המשפט קמא למענה בתוואי הרצוי לה.

4.לאחר עיון בבקשה על נספחיה לא ראיתי כי היא צריכה תשובה, ולכן אדחנה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. החלטת בית המשפט קמא מפורטת ומנומקת היטב תוך מודעות לצעד החריג הננקט (ראו: ס' 39 להחלטה). בית המשפט קמא ציין, כי התמונה שנפרסה בפניו אינה ברורה, ואין בידו להכריע במחלוקת על סמך חוות הדעת הקיימת בתיק, כמות שהיא. בית המשפט קמא פעל עפ"י מיטב שיקולו והבנתו להכרעה נכונה והוגנת בתיק, ואינני רואה כל שגגה בהכרעה זו. מעבר לכך, מקום בו נתברר לביהמ"ש כי אין בחוות דעתו של מומחה הראשון בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי של הנפגע, הוא ימנה מומחה נוסף, מינוי שיכול ויעשה בכל שלב, אף בשלב הסיכומים (ראו: עא 1534/12 מוחמד זידאן נ' הראל חברה לבטוח בע"מ (14.02.2013).

5.אשר על כן הנני דוחה את הבקשה. משלא נתבקשה תגובה, לא אתן צו להוצאות.

ניתן היום, י' אייר תשע"ה, 29 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.