אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 4229/15 ברזסקי נ' רוזנטל

רע"א 4229/15 ברזסקי נ' רוזנטל

תאריך פרסום : 10/11/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
4229-15
10/11/2015
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המבקש:
יוסף שלמה ברזסקי
המשיב:
שמואל רוזנטל
החלטה

 

 

 

           לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' פרקש) בת"א 35100-09-04 מיום 21.5.2015, בגדרה התקבלה בקשת המשיב לעכב את הליכי התביעה נגדו בבית המשפט ולהעבירם לבוררות.

הרקע

  1. המבקש הגיש תביעה כספית נגד המשיב בסכום של 4,165,294 ש"ח, בגין שני הסכמי הלוואה שלטענתו לא כובדו על ידי המשיב, תוך שצירף לתביעתו הסכם מיום 29.6.2011 ומסמכים נוספים. בתגובתו לתביעה טען המשיב כי המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי רק מסמכים מסוימים, אך הסתיר את ההסכם העיקרי בין הצדדים שנחתם ביום 16.9.2008, והמהווה את הבסיס להתקשרויות בין השניים (להלן: ההסכם העיקרי). המשיב הסביר כי בגדר ההסכם העיקרי, ניתנה למבקש האופציה לרכוש חדרים בפרויקט "אורנשטיין" במחיר מוזל ולחלופין לקבל רווחים קבועים מרווחי המיזם. ואולם, זמן קצר לאחר ההתקשרות הודיע לו המבקש כי אין ברצונו באופציה זו, וכי הוא רוצה להיות שותף בפרויקט. על רקע זה ערכו השניים מסמכי הלוואה והיתרי עסקה, כהשלמה להסכם העיקרי, כאשר עיקרי ההסכמות היו כדלקמן: המשיב יקבל כספים כפיקדון להשקעה; המבקש יהיה שותף בפרויקט; ואם ייגרמו הפסדים מהפרויקט, אזי המשיב יהיה פטור מלהשיב למבקש את השקעתו. בהמשך נקלע הפרויקט לקשיים. נוכח הסכם זה, טען המשיב בתגובתו לתביעה כי על המבקש לשאת בתוצאות המצב המשפטי אליו נקלע הפרויקט. בנוסף ביקש המשיב מבית המשפט לעכב את ההליך ולהעביר את התיק לבוררות, עקב קיומה של תניית בוררות בהסכם העיקרי, לפיה "הצדדים מסכימים כי כל מחלוקת ביניהם בכל הקשור לעסקה זו תוכרע בבוררות מוסכמת אצל הבורר הרב נתנאל לינדר שליט"א" (סעיף ט להסכם העיקרי).
  2. מנגד טען המבקש, כי ההסכם העיקרי בין הצדדים בוטל, ועל כן הוא לא צירף אותו לכתב התביעה. נטען כי מסמכי ההלוואה והיתרי העסקה באו במקומו של ההסכם העיקרי וכי הוא אינו רלבנטי להליך. המבקש הדגיש כי בהחלטות בית המשפט המחוזי, במסגרת בקשות שהגיש המשיב לביטול עיקולים וצווי מניעה, קיבל בית המשפט את גרסתו העובדתית.
  3. בהחלטתו מיום 21.11.2014 המליץ בית המשפט המחוזי לצדדים לפנות להליכי בוררות והורה להם להודיע על עמדתם בנושא. המבקש הודיע כי הוא מקבל את המלצת בית המשפט בהתקיימותם של התנאים הבאים: הבוררות תנוהל בהתאם לחוק הבוררות; הבורר יהיה שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, וימונה על ידי בית המשפט; הבוררות תוגבל לתקופה מקסימלית של שישה חודשים. המשיב התנגד וטען כי בין הצדדים יש הסכם בוררות מחייב, מכוח ההסכם העיקרי. כן נטען כי העסקה שנערכה בין הצדדים היא במהותה "הסכם הלוואה" לפי "היתר עסקא", תוך הקפדה על הלכות הריבית על פי הדין העברי, ולפיכך אומד דעתם של הצדדים היה למסור את הדיון בשאלות הנובעות מההסכמים ביניהם אך ורק לדיין הבקיא בהלכות ריבית. הצדדים לא הגיעו לכדי הסכמה עקב המחלוקת בדבר זהות הבורר. לפיכך, נדרש בית המשפט להכריע בדבר קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים מכוח ההסכם העיקרי, ובדבר תחולתו – ככל שישנו – גם כלפי הסכמי ההלוואה והמסמכים הנוספים שנחתמו ביניהם.
  4. בית המשפט המחוזי ציין תחילה כי פקיעת חוזה הכולל בתוכו תניית בוררות, ממילא איננה מובילה בהכרח לביטולה של תניית הבוררות, ויש לבחון את הנסיבות שבהן פקע החוזה הכללי. בנסיבות המקרה, קבע בית המשפט, לאחר שנתן את דעתו גם להחלטות שיפוטיות שלכאורה תמכו בעמדת המבקש, כי ההסכם העיקרי לא בוטל. בית המשפט הוסיף וקבע, כי ההסכמים הנוספים עליהם חתמו הצדדים הם למעשה בבחינת המשך הביצוע של ההסכם העיקרי ומטרותיו, הגם שבדרך אחרת מאשר סוכם תחילה.
  5. כפועל יוצא מכך, נפסק כי אין לראות את הסכמי ההלוואה כהסכמים הנפרדים מן ההסכם העיקרי, והמבטלים אותו, ועל כן סעיף הבוררות חל גם ביחס אליהם. לבסוף, הוסיף בית המשפט כי בנסיבות שבהן הצדדים הסכימו על בורר האמון על השקפת עולמם ודרך חייהם, וערכו את העסקה כהלכתה בדרך של "היתר עסקא", יהיה זה אך מתיישב עם הגיונם של דברים שאומד דעתם היה להחיל את הבוררות על כל ההסכמים הנובעים מאותה עסקה ביניהם. על כן, נפסק כי יש לעכב את ההליכים כמבוקש, וכי התיק יעבור לבורר המוסכם על פי הסכם הבוררות, הרב לינדר. מכאן בקשת הערעור שלפנַי.
  6. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 9.8.2015 הגיש המבקש בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.7.2015 בה הורה על תשלום הוצאות משפט למשיב לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), הואיל והדבר נפסק בהחלטה נפרדת, לבקשת המשיב.

טענות המבקש

  1. לטענת המבקש שיקולי צדק מחייבים התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. זאת, לנוכח הטעויות הנטענות בקביעת המסכת העובדתית ובמסקנות המשפטיות הנובעות ממנה. נטען, כי בית המשפט שגה משקבע כעניין שבעובדה כי ההסכם העיקרי לא בוטל, כאשר הוסבר כי במסמכים הנפרדים ובהיתרי העסקה כלל לא צוין ההסכם העיקרי. כן נטען כי שגה בית המשפט משקבע כי המסקנה כי ההסכם העיקרי לא בוטל נלמדת מכך שלא ניתנה הודעת ביטול, שהרי חוזה יכול שיפקע כאשר הצדדים זונחים אותו. בהקשר זה צוין, כי "סיכום הדברים" עליו חתמו הצדדים ביום 29.6.2013 מצביע מפורשות כי ההסכם בדבר "קניית החדרים" בפרוייקט תם.
  2. המבקש מדגיש כי המקרה מעורר שאלות משפטיות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, והמצדיקות את קבלת הבקשה. בין היתר נאמר כי שאלה אחת כאמור הינה האם ניתן לחייב צדדים בהליך בוררות להתדיין לפי הדין העברי, רק משום שההלוואה נעשתה במסגרת "היתר עסקא", הגם שלא הוסכם כך מפורשות בהסכם.
  3. המבקש מעלה טענות נוספות בדבר משוא פנים של בית המשפט המחוזי כלפיו, בשל ייצוגו על ידי בא כוחו. בתו של השופט הועסקה במשרד של בא כוחו מספר שנים – כפי שגילה בית המשפט בהחלטתו מיום 24.11.2014 – ומסיבה זו נטען כי השופט שדן בתיק קיבל החלטות משיקולים זרים.

דיון והכרעה

  1. לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להורות על הגשת תשובת המשיב.

           הבקשה שלפנַי אינה עומדת באמת המידה שנקבעה בפסיקתו של בית משפט זה באשר להיעתרות לבקשת רשות ערעור על החלטות של בתי המשפט בענייני בוררות. כידוע, הלכה היא כי רשות ערעור במקרים אלו ניתנת במקרים חריגים ומצומצמים בלבד, שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך, או שנדרשת בהם התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין [ראו למשל: רע"א 9722/07 ציינווירט נ' כהן, פסקה 20 (10.11.2008); רע"א 3795/14 יוחנן נ' חברת יד אל מנחת בע"מ, פסקה 7 (19.6.2014)]. דברים אלו נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לעיכוב ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שהיא החלטה הנתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, אשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה אלא אם נפלה בה טעות של ממש [ראו: רע"א 4809/15 בונייך בניה פיתוח והשקעות בע"מ נ' מאיר, פסקה 6 והאסמכתאות הנזכרות שם (16.7.2015)].

  1. המקרה שלפנינו אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות חריגה של ערכאת הערעור. הלכה למעשה הבקשה אינה מעוררת כל שאלה הלכתית חדשה, או שאלה עקרונית, באשר לביטולו של הסכם בין הצדדים או באשר לתוקף תניית הבוררות עליה הסכימו הצדדים בהסכם שנטען כי בוטל בדיעבד [בהקשר זה השוו: סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל כרך א' 243-240 (מהדורה רביעית מיוחדת, תשס"ה-2005), (להלן: אוטולנגי)]. בית המשפט המחוזי נדרש למכלול טענות המבקש ביחס לשאלות אלה בהחלטתו, והכריע בהן על בסיס החומר שהונח לפניו ובהתאם להלכות הידועות. מסקנתו התבססה על קביעות עובדתיות הנעוצות בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ