אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 4121/14 מרק טל נ' קו אופ ישראל אגודה שיתופית בע"מ

רע"א 4121/14 מרק טל נ' קו אופ ישראל אגודה שיתופית בע"מ

תאריך פרסום : 05/02/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
4121-14
05/02/2015
בפני כבוד השופט:
נ' הנדל

- נגד -
המבקש:
מרק טל
עו"ד שלומי תורג'מן; עו"ד עומר גילרן
המשיבים:
1. קו אופ ישראל אגודה שיתופית בע"מ
2. קו אופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ
3. עופר פיינשטיין

החלטה

 

1.        בקשה זו עניינה התנאים למתן צו מקדמי לגילוי מסמכים במסגרת הליך של בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת.

 

           מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (תנ"ג 46074-01-14, כב' השופט ח' כבוב), במסגרתה נדחתה בקשה למתן צו גילוי מסמכים בשלב שלפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, לפי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: ההחלטה ו- החוק).

 

2.        משיבה 2 הינה חברה פרטית בבעלותה המלאה של משיבה 1, שהיא אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (להלן: החברה ו- האגודה). האגודה מונה כ-13,000 חברים, ובכללם המבקש, המחזיקים כל אחד במניה אחת. המבקש חבר במורשון האגודה (גוף תחליפי לאסיפה הכללית) ובמזכירות האגודה. במשך כעשור, עד לחודש יוני 2013, כיהן המבקש גם כחבר בדירקטוריון החברה, מטעם האגודה.

 

           המבקש טוען לכשלים רבים שנפלו בהתנהלות החברה מזה תקופה ארוכה, המקימים לחברה עילות תביעה כלפי נושאי משרה – בעבר ובהווה, ובראשם משיב 3, המשמש כיום כמנכ"ל החברה ובעבר כיהן כ"מנהל מיוחד" שלה וכיועצה המשפטי. המבקש חפץ להגיש תביעה נגזרת בשם החברה. כשלב מקדמי, הגיש את הבקשה למתן צו המורה לחברה ולאגודה למסור לידיו רשימה ארוכה של מסמכים הנוגעים לכשלים הנטענים בהתנהלות דירקטוריון החברה (להלן: הבקשה לגילוי מסמכים).

 

           בין היתר, נטען על ידי המבקש כי שכרו של המנכ"ל הקודם של החברה נקבע בניגוד לדין וללא אישור הדירקטוריון; כי בשנת 2011 התגלו אי סדרים באחת ממחלקות החברה, אך הדירקטוריון התרשל שכן לא ניהל דיון פתוח ומעמיק בנדון ולא פעל למיצוי ההליכים בהקשר זה; כי במסגרת הליכי הבראת החברה בשנת 2011, המנכ"ל הקודם ומשיב 3 כיועץ המשפטי דאז פעלו בשם החברה מול רשם האגודות השיתופיות – בקביעת הסדר הפרישה של המנכ"ל הקודם ובמינוי משיב 3 כמנהל מיוחד לחברה – ללא אישור או ידיעת הדירקטוריון וללא סמכות כדין. עוד נטען כי לאחר מכן משיב 3 "הפך עצמו" למנכ"ל במחטף ותוך הטעיית הדירקטוריון, שפעל ללא הפעלת שיקול דעת. המבקש הוסיף וטען כי משיב 3 מינה את מקורביו לתפקידים שונים בחברה, לרבות שני דירקטורים חיצוניים, תוך הענקת הטבות כספיות, ללא סמכות וללא אישור הדירקטוריון.

 

           בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לגילוי מסמכים "בשל חוסר תום הלב וחוסר ניקיון הכפיים שביסודה" (סעיף 7 להחלטה). מכאן הבקשה שבפניי.

 

3.        בפי המבקש טענות בכמה מישורים. במישור הדיוני-ראייתי נטען כי: ההליך בבית משפט קמא התנהל בחופזה; המשיבים לא צירפו את הפרוטוקולים המלאים של ישיבות הדירקטוריון לתגובתם לבקשה לגילוי מסמכים; וכן צירפו תצהיר של מי שאינו יכול להעיד על הדברים מידיעה אישית. במישור המהותי, טוען המבקש כי לא היה מקום לקביעה בדבר חוסר תום ליבו, שכן הוא פעל לטובת החברה בלבד. בהמשך לכך, ומהפן המשפטי, הוסיף המבקש כי בהליך קמא לא נערך איזון ראוי בין טענותיו לבין טענות המשיבים. לגישתו, שגה בית המשפט המחוזי כאשר נמנע מלבחון את טובת החברה ואת התשתית הראייתית שפרש בפניו, בטרם יפנה לבחון את תום ליבו של המבקש. תוצאת הדברים היא, על פי המבקש, סתימת הגולל על העניין ומתן "הכשר" להתנהלות החברה. לטענת המבקש, יש מקום להעניק רשות ערעור שכן לשיקולים המשפטיים אותם נמנע בית משפט קמא מלשקול יש השלכה רחבה על מוסד התביעה הנגזרת. לבסוף, טוען המבקש כי ההוצאות שהושתו עליו – בסכום של 50,000 ש"ח – אינן פרופורציונאליות, ופוגעות בזכות הגישה לערכאות ובזכות הקניין. המשיבים מתנגדים לבקשה, ובעיקר טענותיהם סומכים את ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי וטעמיה.

 

4.        המסגרת הנורמטיבית המחייבת היא סימן א' לפרק השלישי לחוק החברות. סימן זה כולל דרישות פורמאליות באשר לבעל הזכות להגיש תביעה נגזרת – כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (סעיף 194(א)), סדרי דין בדבר הדרך לפנייה מקדמית לחברה (סעיפים 194(ב)-(ד)), תגובת החברה ותשובתה (סעיפים 196-195), והתנאים להגשת התביעה (סעיף 197). בנוסף להוראות דין המופנות לתובע ולחברה, נקבעו אמות מידה לבית המשפט אותן עליו לבחון בטרם יאשר את התביעה הנגזרת – התביעה וניהולה הם לטובת החברה והתובע פועל בתום לב (סעיף 198).

 

           סדרי הדין שבחוק מאפשרים גם הגשת בקשה לגילוי מסמכים (סעיף 198א(א)). זאת אף טרם הגשת הבקשה לאישור תביעה כנגזרת. היקף שיקול הדעת של בית המשפט באישור הבקשה לגילוי מסמכים הוכוון בשני מישורים שלובים. הראשון – ראייתי: על המבקש להעמיד תשתית ראייתית ראשונית. זאת בניגוד לתשתית הראייתית הנדרשת בשלב הבקשה לאישור – ראיות "לכאורה" (סעיף 198(א)). השני – מהותי: התשתית האמורה צריכה לבסס את קיומם של התנאים לאישור התביעה כתביעה נגזרת, הקבועים בסעיף 198(א) – טובת החברה ותום הלב (סעיף 198א(ב)).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ