-
מונחת לפניי בקשה למתן רשות לערער על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' שניידר) מיום 8.4.14, שניתנה במסגרת תא"ק 26034-08-12.
-
אקדים ואומר, כי נדרשתי בעבר לבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה שנתן בית משפט קמא בתיק הנ"ל, וזאת במסגרת רע"א 15088-08-13 (החלטתי מיום 13.8.13). תמצית עניינו של התיק אשר נדון בבית משפט קמא הובאה בהחלטתי הנ"ל, ואביאה להלן בשנית.
-
המשיבה, עיריית ירושלים, הגישה אל בית משפט קמא תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקשים, במסגרתה עתרה לפינויים של המבקשים מנכס מקרקעין הנמצא בבעלותה. מדובר במתחם המצוי ברחוב הורקניה 21 בירושלים, אשר מבקש 1 מחזיק בו כבר-רשות מטעם העירייה לצורך הפעלת בית הספר "דרכי נועם-גוננים (ת"ת בני עמי)". על פי הנטען בכתב התביעה, בשנות ה-70 של המאה הקודמת נתנה העירייה למבקש 1 היתר לעשות שימוש במבני החינוך הממוקמים במתחם לצורך הפעלת בית הספר דרכי נועם. בשנת 2010 החליטה העירייה לפתוח בית ספר נוסף שיפעל במתחם – בית הספר הממלכתי דתי "גוננים". עילת התביעה שהגישה העירייה בבית משפט קמא הינה בשני ראשים. האחד, עילה חוזית - במסגרתה טוענת העירייה, כי מבקש 1 הפר את תנאי השימוש במתחם כפי שהוגדרו על ידי העירייה. השני, עילה מנהלית - במסגרתה נטען, כי מבקש 1 מפעיל במתחם מוסדות חינוך בהיחבא וללא פיקוח מטעם העירייה, וכי הדבר פוגע ביכולתה של העירייה לכלכל כראוי את מדיניותה החינוכית ואת אופן הקצאת מוסדות החינוך בהתאם לצרכים של תושבי העיר. למשיבים ניתנה רשות להתגונן, והתביעה מתנהלת בפני בית משפט קמא.
-
בהחלטתו מיום 10.2.14 קבע בית משפט קמא את התיק לשמיעת ראיות ביום 13.3.14. לבקשת ב"כ המבקשים, עו"ד מנחם ינובסקי, נדחה מועד ההוכחות, בהסכמת הצדדים, ליום 8.4.14 (החלטה מיום 27.2.14).
-
ביום 6.4.14, היינו יומיים בלבד קודם מועד ההוכחות, הגיש ב"כ המבקשים, עו"ד ינובסקי, אל בית משפט קמא בקשה במסגרתה עתר לכך שבית המשפט ישחררו מייצוג המבקשים. הבקשה נומקה בתחושתו של עו"ד ינובסקי כי לנוכח האופן בו מנהל בית משפט קמא את ההליך שלפניו, אין המבקשים זוכים "למשפט צדק", ועל כן אין הוא יכול להוסיף ולייצגם במצב דברים זה. בהחלטתו מאותו היום נעתר בית משפט קמא לבקשתו של עו"ד ינובסקי והתיר לו להשתחרר מייצוג המבקשים, תוך שצוין בהחלטה כי המועד שנקבע לשמיעת הראיות, 8.4.14, ייוותר על כנו. למחרת, ביום 7.4.14, הוגשה בקשה נוספת, חתומה על ידי מבקש 1 בעצמו. במסגרת בקשה זו ביקש מבקש 1 לדחות את מועד ההוכחות – אשר נקבע, כזכור, ליום שלמחרת – וזאת על מנת לאפשר למבקשים למצוא לעצמם ייצוג חלופי. בהחלטה שניתנה בו ביום דחה בית משפט קמא את הבקשה, תוך ששב וציין כי ישיבת ההוכחות תתקיים במועדה. מפאת חשיבותה, אביא את ההחלטה כלשונה:
"יש לזכור כי הבקשה לשחרור מייצוג הוגשה על ידי עו"ד מכובד ביותר ועתיר ניסיון, אשר הבין היטב את תוצאותיה, גם אם בחר להגישה זמן קצר ביותר לפני המועד שנקבע לדיון. מן הבקשה, ובמיוחד מסעיף 10 שבה, ניתן היה להבין כי היא הוגשה לאחר שתוכנה הובא לידיעת הנתבעים, ואולי אף בעצה אחת עמם. לפיכך, אין לי אלא לדחות את טענת הנתבע 1 [המבקש 1 דנן – א.ר] כי הדבר נפל עליו בהפתעה וכי היה מקום לשאול אותו על עמדתו בטרם מתן ההחלטה. נראה שמבחינת המבקש [ב"כ המבקשים דנן – א.ר.] "הגיעו מים עד נפש" בעניין הייצוג, ובנסיבות כאלה - אין מקום שלא לשחררו מתפקידו. הדיון שנקבע ליום 8.4.14 נותר על כנו, ובמהלכו תידון בקשת הנתבע 1 לאפשר לו להשיג עו"ד אחר, לצורך ייצוגו בהמשך ההליכים."
-
ביום 8.4.14 התקיים דיון בפני בית משפט קמא, אשר בסופו של דבר לא היה דיון הוכחות. כעולה מהפרוטוקול, במהלך הדיון העלה בית משפט קמא הצעה ולפיה, בהתחשב בכך שבמסגרת ההליכים למתן סעדים זמניים כבר התקיימו חקירות של מצהירים, יוותרו הצדדים על קיום הליך הוכחות נוסף, והתיק ייקבע להגשת סיכומי הצדדים. ב"כ המשיבה הסכים להצעה זו. לעומתו, מבקש 1 ציין כי אין הוא יכול להתייחס להצעתו של בית משפט קמא שעה שהמבקשים אינם מיוצגים.
-
בסופו של הדיון נתן בית משפט קמא את ההחלטה מושא הבקשה שלפניי. גם החלטה זו תובא כלשונה:
"1. הואיל ותיק זה התחיל בבקשה לסעד זמני בחודש אוגוסט 2012, ובמהלך ההליכים הוגשו תצהירים ומסמכים רבים, כאשר המצהירים במסגרת ההליכים לסעדים הזמניים נחקרו בבית המשפט, והואיל והנתבעים היו מיוצגים עד לימים האחרונים – אינני רואה כל צורך בקיום הליך חקירות נוסף במסגרת ההליך העיקרי ועל כן ניתן לעבור לסיכומים בכתב.
2. אין באמור לעיל, כדי למנוע מהצדדים לנהל במקביל מו"מ נוסף, אולי הפעם בעזרתו של מר גולדשטיין, על מנת לנסות ולהגיע לפיתרון של קיום שני בתי הספר במתחם.