אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 34097-08-16

רע"א 34097-08-16

תאריך פרסום : 07/11/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
34097-08-16
02/11/2016
בפני השופטת:
שרה דברת

- נגד -
המבקש:
מיכאל לוי
עו"ד רון שוורץ
המשיב:
רמי עובד
החלטה

  1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום באשדוד בת.א. 61708-01-16 שניתנה על ידי כב' השופט יהודה ליבליין ביום 19.6.16, לפיה יש להורות על עיכוב ההליכים בתובענה והעברתה להליך בוררות מפאת קיומה של תניית בוררות.

  2. המבקש, מיכאל לוי (להלן – "המבקש"), והמשיב, רמי עובד (להלן – "המשיב"), מתגוררים בנתיב העשרה והינם חברי האגודה השיתופית 'נתיב העשרה בחולות זיקים' (להלן – "האגודה"). ביום 2.8.05 וביום 26.3.10 חתמו הצדדים על הסכמים לפיהם הושכרו למשיב מקרקעין חקלאיים שברשות המבקש (להלן – "המקרקעין"). בין הצדדים התעוררה מחלוקת סביב טענתו של המבקש, כי המשיב הפר את ההסכמים בכך שהקים על המקרקעין חממה ולקח מהם 2,500 קוב אדמה. בעקבות זאת הגיש המבקש ביום 31.1.16 תביעה נגד המשיב, בה תבע פיצוי בסך 452,849 ש"ח עקב הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפרת ההסכם הנטענת.

  3. ביום 28.2.16 הגיש המשיב בקשה לעיכוב הליכים והעברת הדיון לבוררות כיון שתקנון האגודה קובע שכל סכסוך הנובע מחברות באגודה או מעסקי האגודה אשר יתגלה בין חברים לאגודה ימסר לבוררות בפני בוררים שיתמנו על ידי תנועת המושבים בהתאם לתקנונה. המבקש התנגד לבקשה בטענה שהסכסוך נובע מהפרת הסכם ולא מעסקי האגודה.

    ביום 19.6.16 קיבל בית המשפט קמא את הבקשה והורה על עיכוב ההליכים בתובענה והעברתה לבוררות. נקבע, כי עצם העובדה שהמבקש ציין בתחילת כתב התביעה כי הצדדים הם חברי מושב נתיב העשרה מלמדת כי המחלוקת נובעת מהחברות באגודה, שאם לא כן לא היתה למבקש סיבה לציין עובדה זו. יתרה מכן, לא נסתרה עמדת המשיב כי המקרקעין נשוא המחלוקת שייכים לאגודה וכי שולמו עבורם דמי שכירות לאגודה, ועל כן יש מקום לשמוע את עמדת האגודה בסכסוך זה והמדובר בסכסוך הקשור לעסקיה. אכן, המדובר בתביעה למימוש ההסכמים, אולם אין בכך כדי להועיל למבקש שכן ההסכמים קשורים לחברות הצדדים באגודה השיתופית. המבקש לא עמד בנטל להראות, כי אין כל קשר בין החברות באגודה לבין ההסכמים, על אף שלכאורה הזכות לעבד חלקות חקלאיות נתונה רק לחברי האגודה. מאחר ומדובר בסכסוך בין חברי אגודה הנובע מחברות באגודה, דינו להתברר בבוררות.

    מכאן הבקשה.

    טענות הצדדים

  4. המבקש טוען, כי המשיב ויתר על זכותו לפנות לבורר ואינו יכול לחזור בו מויתור זה.

    לעמדת המבקש, העובדה כי ציין את מקום מגורי הצדדים נועדה לשמש כפרט רקע בלבד ומעידה על הקשר בין מקום מגורי הצדדים לסכסוך, ותו לא. הסכסוך אינו נובע מחברות הצדדים באגודה וסכסוך זהה יכול היה להתקיים גם אם המשיב היה גר במקום אחר. המבקש מוסיף, כי כל הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפרת ההסכם נגרמו לו ולא לאגודה. ממילא, המקרקעין אינם בבעלות האגודה, אלא בבעלות רשות מקרקעי ישראל אשר לה הסכם חכירה עם האגודה המסדיר את חלוקת האדמות בין חבריה לצורך גידול חקלאי. אין כל קשר בין השאלה למי נתונה הזכות לעבד את חלקות האגודה לשאלת הפרת ההסכמים, מה עוד שלא נטען על ידי המבקש כי שאלת הזכות לעיבוד חלקות האגודה רלוונטית לענייננו. גם ההסכמים אינם מזכירים כי הם שואבים את חוקיותם מהיות המבקש חבר אגודה.

    המבקש מוסיף, כי ממילא, אין די בקיומה של תניית בוררות על מנת להורות על מסירת הסכסוך לבוררות, ואין לעשות כן, כאשר מועלית טענת מרמה. מאחר ולטענת המבקש המשיב התנהל במרמה והוליך שולל את המערער אין לברר את הדברים בהליך הבוררות הסגור בפני הקהל הרחב. המבקש מעיר, כי תקנון האגודה הינו מסמך ארכאי ישן מקום המדינה, ומאז חוקי התאגידים השתכללו והובהר כי לא כל סכסוך בין חברים נובע מעסקי האגודה. תקנון האגודה גם אינו יכול להרחיב את הוראות פקודת האגודות השיתופיות, המגבילה תניות בוררות לסכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה בלבד. המבקש מעיר עוד, כי תניית הבוררות הקיימת הינה סעיף מעורפל אשר יש בו כדי להתיר למבקש את הבחירה להיכן להגיש את תביעתו.

  5. המשיב מתנגד לבקשה. הוא מבהיר כי הסכמתו לותר על פניה לבורר נגעה רק לזכותו על השטח מהאגודה החקלאית. לעמדתו, הסכסוך דנן נכנס לגדרו של סעיף 196 לתקנון האגודה, הקובע חובת בוררות במקרה של סכסוך הנובע מחברות באגודה או מעסקיה. שני הצדדים הינם חברים באגודה, והסכסוך נוגע למקרקעין המוחזקים על ידי האגודה ומיועדים לעיבוד משותף של חבריה, ואשר האגודה רשאית להעביר מחבר אגודה אחד לאחר; על כן, הסכסוך נוגע ישירות לעסקי האגודה. סעיף 196 אף קובע, כי כל אחד מהצדדים רשאי לדרוש את הפניה לבוררות, כאשר במקרה זה הדורש הינו המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ