רע"א 3351/16 יוסי וסרמן מזכ"ל הסתדרות המורים ואח' נ' גילה קליין ואח'

עניינה של בקשה זו בהחלטות שניתנו בבית הדין של הסתדרות המורים בישראל (להלן: בית הדין והסתדרות המורים או ההסתדרות בהתאמה), ואושרו על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מכוחן נדרשת הסתדרות המורים להעביר למשיבה 1 (להלן: המשיבה), העומדת בראש סיעת נח"ל (המשיבה 2), את רשימת שמות חברי הסתדרות המורים ופרטי ההתקשרות עמם (מספר טלפון, כתובת מגורים וכתובת דוא"ל) המצויים במאגר המידע הרשום של ההסתדרות (להלן: המידע המבוקש). 

2. אלה הן עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

           ביום 13.8.2014 פנתה המשיבה להסתדרות בבקשה לקבל את הפרטים האמורים. משלא נענתה הביאה את בקשתה בפני בית הדין. בהחלטה מיום 28.1.2015 (המהווה פסק בוררות מכוח סעיף 93 לחוקת הסתדרות המורים (להלן: החוקה)) הורה בית הדין (כב' נשיאת בית הדין ש' פריש וחברי בית הדין מר ש' בורקש ומר ש' גריס) להסתדרות המורים להעביר את המידע המבוקש. זאת, בשים לב לכך שהמידע המבוקש הוגבל לנתוני המאגר שאינם עונים להגדרה "מידע" ו"מידע רגיש" בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות) (כגון דרגת שכר), וכן מאחר שיש לראות אף בסיעת נח"ל חלק מההסתדרות (ביושבה במוסדות ההסתדרות שהרכבם נקבע על פי גודלן היחסי של הסיעות), ועל כן כבעלת המאגר. בצד זאת, הורה בית הדין למשיבות לשמור על המידע ולא להעבירו לאיש, וכן הובהר כי השימוש שייעשה על ידן במידע יהיה אך ורק בהתאם למטרות להן יועד המאגר, כפי שהוגדרו בפנקס מאגרי המידע.

           על החלטה זו הגישו המבקשים "הודעת ערעור" לבית הדין, אך בהתאם לחוקת הסתדרות המורים (סעיף 96) לא קיימת זכות מוקנית להגיש ערעור, אלא אפשרות לפנות לנשיאת בית הדין בבקשת רשות ערעור או בבקשה לקיום דיון נוסף. בעקבות "הודעת הערעור" קיים בית הדין דיונים במטרה להביא את הצדדים לפשרה אך משלא הסתייע הדבר, דחתה נשיאת בית הדין את "הודעת הערעור" ביום 10.8.2015, במסגרת החלטה בה נבחן כתב הטענות כבקשת רשות ערעור ולחלופין, כבקשה לדיון נוסף.

           המבקשים לא השלימו עם החלטות אלה ועתרו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לבטלן. בית המשפט (כב' השופטת י' שבח) דחה את טענות המבקשים ומנגד קיבל את בקשת המשיבות לאשר את פסק הבוררות.

3.        מכאן בקשת הרשות שבפניי.

           בבקשה נטען כי המקרה מעורר שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור והיא, האם יש בכוחו של פסק בוררות לסתור או לשנות מהוראות חוק הגנת הפרטיות. נטען כי פסק הבוררות מאלץ את המבקשים להעביר למשיבות מידע מתוך מאגר המידע בניגוד להסכמה שנתנו חברי ההסתדרות עם הצטרפותם, ומבלי שהם היו צד להליכים בבית הדין. לשיטת המבקשים, מטופס ההצטרפות עליו חותמים חברי ההסתדרות עולה כי הסכמתם מוגבלת למידע על פעילות ההסתדרות ולא פעילותן של סיעות פוליטיות בתוך ההסתדרות. עוד נטען כי פסק הבוררות יביא לשימוש במידע בניגוד למטרות המאגר המוגדרות שכן "הדיוור שסיעת נח"ל מבקשת לבצע לחברים נושא פני עתיד ונושא פני הבחירות למוסדות ההסתדרות, גם בתקופה שאינה ערב בחירות". המבקשים מוסיפים כי שלושה חודשים עובר למועד קיום הבחירות להסתדרות מקבלת כל סיעה ספר בוחרים בו מופיעים שמות בעלי זכות הבחירה ומספר תעודת הזהות שלהם על מנת לאפשר לסיעות לנהל תעמולת בחירות. מנגנון זה דומה לאלה הנהוגים בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, כאשר השימוש במאגר המידע מוגבל לצורכי הבחירות בלבד ומקבליו נדרשים להשמידו לאחר מכן.

4. טענות נוספות בפי המבקשים נוגעות להשלכות הרוחב שתהיינה לפסק הבוררות. לשיטתן, נפקות פסק הבוררות היא כי כל חבר בהסתדרות המורים המבקש להתמודד בבחירות יהא רשאי לקבל את המידע שהמשיבות זכאיות לקבלו כעת. זאת ועוד, נטען כי לפסק הבוררות השפעה החורגת מדל"ת אמותיה של ההסתדרות שכן מידע כמו זה שמחזיקה ההסתדרות מצוי בגופים נוספים (כגון עמותות, ארגונים והסתדרויות למיניהם). גופים אלה יאלצו מעתה למסור את המידע לכל פלוני המבקש להתמודד לבחירות באותו גוף, וזאת ללא פיקוח וללא קבלת הסכמת החברים.

           במסגרת בקשה זו הועלתה לראשונה הטענה כי העברת המידע כרוכה בפגיעה באבטחת המידע הנדרשת לפי ס' 17 לחוק הגנת הפרטיות. נטען כי בעוד המבקשים מקפידים על שמירת אבטחתו של המאגר, בין היתר על-ידי היוועצות באנשי מקצוע ותחזוקת ציוד מקצועי לצורך כך, המשיבה מתעתדת להחזיק את הפרטים בביתה הפרטי ללא מנגנוני הגנה מינימליים. בנסיבות אלה, ומאחר שסיעת נח"ל אינה נתונה לפיקוחה של ההסתדרות, העברת המידע תכשיל את מנהל המאגר במילוי תפקידו ובעמידה בחובות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות.