רע"א 31619-04-15 אהרוני ואח' נ' אדיסון

המשיבה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע תביעה כספית (בסדר דין מקוצר) נגד המבקשים בסכום של 90,000 ₪.

לבקשת המשיבה (התובעת), תוקן כתב התביעה והותאם לסדר דין רגיל.

על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה (התובעת) התקשרה עם המבקשים בהסכם זכיינות לרכישת 50% (מחלקם של המבקשים) בעסקי התיווך בישובים עומר, מיתר ולהבים - בתמורה לסכום של 60,000 ₪ (להלן – ההסכם).

על פי הנטען, ההסכם הוכתר כ"הסכם יסוד לשותפות לא רשומה", אולם לטענת המשיבה הצדדים התקשרו לצורך מכירת זכיינות בלבד. עוד על פי כתב התביעה, הפקידה המשיבה בידי המבקשים במעמד החתימה על ההסכם 30,000 ₪, והמחאה נוספת על סך 10,000 ₪.

לימים, משהתברר למשיבה כי המבקשים היו מנועים מלמכור לה זכיינות באיזורים הנטענים, התגלעו מחלוקות בין הצדדים אשר הובילו בסופו של יום להגשת התובענה קמא, במסגרתה עתרה המשיבה לחיוב המבקשים בהשבת הכספים ששולמו להם על ידה בקשר עם אותו ההסכם (40,000 ₪), ובתשלום נוסף של 50,000 ₪ בגין אובדן הכנסה נטענת.

ביום 14/1/15 הגישו המבקשים (הנתבעים) לבית המשפט קמא "בקשה לסילוק התביעה עלה הסף מחוסר סמכות עניינית", בטענה כי מדובר בבקשה לפירוק שותפות ולמתן חשבונות הנתונה לסמכות בית המשפט המחוזי.

לאחר קבלת תגובת המשיבה דחה בית המשפט קמא, (כב' השופט מ. הולצמן) ביום 20/3/15, את הבקשה לסילוק על הסף מן הטעם שמדובר בתביעה "... לסעדים כספיים בסכומים מוגדרים, הנמצאת בגבולות סמכותו של בית משפט זה" ולא לסעדים נוספים הנוגעים לשותפות עצמה, או לפירוקה – המצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי.

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.

לטענת המבקשים, שגה בית המשפט קמא משקבע כי התובענה האמורה נתונה לסמכותו של בית המשפט קמא – וזאת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 760/76 יוסף יעקובזון נ' שמואל בוטובסקי (להלן – יעקובזון) המרחיבה את סעיף 46 לפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה – 1975 ולפיה התובענה קמא מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי.

עוד טוענים המבקשים, כי כתב התביעה קמא הוגש מכוח הסכם השותפות שנחתם בין הצדדים, ובתביעתה עותרת המשיבה לפירוק השותפות ולמתן חשבונות – זאת ניתן ללמוד מטענת המשיבה לפיה לא קיבלה מהמבקשים אסמכתא כלשהי עבור תשלום הסכומים הנטענים על ידה (המוכחשים על ידי המבקשים) - במעמד החתימה על ההסכם.

מנגד, טוענת המשיבה, כי כתב התביעה שהגישה לבית המשפט קמא מקורו בסכסוך כספי שהתגלע בין הצדדים והוא אינו נוגע לשותפות או לפירוקה. ומשכך, טוענת המשיבה, כי ככל שהסעד הנתבע הינו סעד כספי בלבד המצוי בתחום סמכותו העניינית של בית משפט השלום, אין מקום להורות על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי.