רע"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
29615-12-16
15/12/2016
|
בפני השופטת:
רננה גלפז מוקדי
|
- נגד - |
מבקש:
מאהר בדר
|
משיבה:
הראל פנסיה וגמל בע"מ
|
פסק דין |
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בטבריה (כב' הרשם הבכיר מוהנד חלאילה) מיום 25.11.16, במסגרתה הורה בית המשפט קמא על העברת הדיון בהליך לבית משפט השלום בתל אביב.
ראשית ההליך בלשכת ההוצאה לפועל, בתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש, בגין הלוואה על סך של כ- 32,000 ₪. המבקש אמור היה לפרוע את ההלוואה באמצעות הוראת קבע מחשבונו, אך מסיבה שאינה בידיעת המשיבה, לא כובדה הוראת הקבע והכספים לא הועברו. מכאן, הועמדה ההלוואה לפירעון מיידי ונפתח תיק ההוצאה לפועל. המבקש הגיש התנגדות אשר הועברה לדיון, לבקשת המבקש, לבית משפט השלום בטבריה.
המשיבה פנתה לבית המשפט וביקשה כי בית המשפט יורה על דחיית ההתנגדות ולחילופין, יעביר את התיק לבית משפט השלום בתל אביב, זאת בהתאם לתניית השיפוט אשר בהסכם עליו חתמו הצדדים.
בית המשפט, אחר שקיבל את תגובת המבקש, הורה, כאמור, על העברת התיק לבית משפט השלום בתל אביב, זאת לאחר שמצא כי תניית השיפוט אינה גורמת לרתיעה מפני מימוש הזכויות, שכן עסקינן במבקש שהוא תושב טבריה וקיום הדיון בתל אביב אינו מהווה הכבדה יתרה. עוד, ציין בית המשפט קמא, כי יש לקיים חוזים וכי אין בנימוקים האישיים אשר בפי המבקש כדי להוביל לשינוי ההחלטה.
על החלטה זו מלין המבקש.
לאחר עיון בבקשה על נספחיה מצאתי, כי הבקשה אינה צריכה תשובה, ולכן תידחה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
עיון בהסכם ההלוואה עליו חתם המבקש מלמד כי בסעיף האחרון להסכם, נרשם כך:
"מוסכם עלי כי לבית המשפט בתל אביב הסמכות המקומית לדון בכל סכסוך בקשר עם הסכם זה".
מכאן, עסקינן בתניית שיפוט, אשר בשים לב לניסוחה, היא ייחודית, היינו כזו המעניקה סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט בתל אביב (ראו לענין זה בר"ע 5069/93 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' שרה מזרחי ואח' (30.1.94).
טוען המבקש כי עסקינן בתניית שיפוט המהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד על כן יש להורות על ביטולה ולהותיר את הדיון בבית משפט השלום בטבריה.
אחר שבחנתי את הטענה, מצאתי כי דינה להידחות.
סעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") מגדיר מהו "חוזה אחיד" כך: