רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ,רפאל שפר,שלמה ניסים נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ,רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ

השופטת א' חיות:

           צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט או הצו) קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים בו. האם יחול הצו כאשר ההחלטה אינה מנומקת הגם שהיא נמנית עם הסוגים המנויים בצו? זוהי השאלה העיקרית העולה בבקשת רשות הערעור דנן ולצידה עולה שאלה לגבי היקף חובת ההנמקה גם בסוגי החלטות שלא נכללו בצו.

רקע עובדתי והחלטתו של בית המשפט המחוזי

1. בשנת 2005 החליטו המשיבות 1 ו-2 (להלן ביחד: רמי לוי) בשיתוף עם רשתות שיווק נוספות (להלן: הרשתות או בעלות המניות) להקים את הרשת הרביעית בע"מ (להלן: הרשת הרביעית) במטרה לנצל את כוח הקנייה המצרפי של קמעונאים בינוניים בתחום רשתות המזון. הפעילות המרכזית של הרשת הרביעית הייתה ביצירת מותג צריכה פרטי לרשתות השיווק המאוגדות ברשת הרביעית המכונה "המותג". בחודש יולי 2005 חתמה הרשת הרביעית עם המבקשת 1 - חברת ברנד פור יו בע"מ (להלן: ברנד) על הסכם לעשר שנים, לפיו ברנד תפתח ותשיק את ה"מותג" תמורת אחוז מסוים מכלל מחזור הקניות החודשי של מוצרי המותג בחנויות המופעלות על-ידי הרשתות. בהמשך התגלעו מחלוקות בין ברנד ובין הרשתות ובחודש יוני 2010 הגישה ברנד לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשת הרביעית והרשתות בטענה כי הפרו את ההסכם ולא עמדו בהתחייבויות שנטלו על עצמן להבטיח את הצלחת "המותג" ואת הגדלת היקף המכירות של מוצרי "המותג" ברשתות השיווק החברות ברשת הרביעית. הרשת הרביעית ובעלות מניותיה, למעט רמי לוי, הגיעו להסכם פשרה עם ברנד, ומשכך הגישה ברנד כתב תביעה מתוקן נגד רמי לוי בלבד בו עתרה, בין היתר, לפיצוי בסך של כ-33 מיליון ש"ח. רמי לוי מצידה הגישה בחודש ספטמבר 2012 תביעה נגד ברנד ושניים ממנהליה (המבקשים 3-2) לפיצוי בסך 9 מיליון ש"ח. בתביעה זו נטען, בין היתר, כי ברנד גובה עמלות מספקי המותג ללא ידיעת רמי לוי ובעלות המניות ברשת הרביעית וללא הסכמתם. ביום 20.9.2012 איחד בית המשפט המחוזי את הדיון בשתי התביעות.

2. בהוראת בית המשפט קיימו הצדדים הליכים מקדמיים ואף הגישו בקשות הדדיות בהקשר זה. רמי לוי טענה, בין היתר, כי מסמכים שגילתה ברנד בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה מכילים מידע מסחרי סודי הנוגע לרמי לוי וליתר הרשתות בנוגע להיקף רכישות המותג מצד הרשתות (סעיפים 4.7-4.6 לתצהיר הגילוי של ברנד). אשר על כן, עתרה רמי לוי לכך שבית המשפט יאסור על ברנד לעשות שימוש במידע העוסק בהיקף הרכישות של הרשתות ועוד עתרה כי ככל שברנד תבקש לעשות שימוש במידע על היקף הרכישות של רמי לוי, יהא עליה לעתור לסגירת הדלתיים. רמי לוי הוסיפה וטענה כי מסמך מספר 13 בתצהיר גילוי המסמכים של ברנד - מסמך הכולל מידע מסחרי על מחירי קניה שמשלמת רשת ויקטורי לספקיה עבור מוצרים שאינם "המותג" - כולל נתונים מסחריים של בעלת מניות ברשת הרביעית. על כן, בהתאם לדיני ההגבלים העסקיים בכלל ובהתאם להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בדבר העברת מידע בין בעלות המניות ברשת הרביעית בפרט, אסור לברנד להשתמש במסמך זה או בכל מסמך אחר הכולל נתונים מסחריים אודות בעלות מניות אחרות ברשת הרביעית. עוד טענה רמי לוי כי יש לאסור על ברנד לעשות שימוש בשני מסמכים שנכללו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה בשל חסיון עורך-דין לקוח: מסמך 414 - סיכום פגישה של נציגי הרשת הרביעית עם בא כוחם בנוגע להליכים משפטיים בינה לברנד ומסמך 415 - תכתובת דואר אלקטרוני הנוגעת לסיכום הפגישה. רמי לוי הוסיפה וטענה כי ברנד לא השיבה על כל 28 השאלות (ובתוכן עוד תת-שאלות) בשאלון שהופנה אליה וביקשה מבית המשפט להורות לה לעשות כן.

3. בהחלטתו מיום 14.12.2014 הכריע בית המשפט המחוזי בבקשות בכל אחת מן הסוגיות שהעלו הצדדים. הבקשה דנן שהגישה ברנד מתמקדת בסעיפים 4(ה) - 4(ח) להחלטה ולמען הנוחות נביאם כלשונם:

ה.    על "ברנד" להשלים כל שנדרש ממנה במסגרת השאלון ואין להסתפק בתשובות החלקיות שנתנה עד כה.  

ו.     לגבי המסמכים שבסעיפים 4.7-4.6 לתצהיר הגילוי הכללי של "רמי לוי" [צ"ל ברנד-א.ח.] יש לפעול בהתאם למצוין בסעיף 87 לבקשת "רמי לוי".  

ז.     לגבי מסמכים שנחשפו והועברו לעיון "רמי לוי" שלא כדין [המסמך של רשת ויקטורי-א.ח.], יש לפעול בהתאם למצוין בסעיף 95 לבקשת "רמי לוי".

ח.    על מסמכים 414, 415 בתצהיר הגילוי הכללי של "ברנד" חל חסיון עו"ד-לקוח ולכן אין לעשות בהם שימוש בהליכים דנן. מקובלת עליי לעניין זה העמדה שבסעיפים 101-96 לבקשת "רמי לוי".