רע"א
בית המשפט המחוזי
|
25547-10-16
05/12/2016
|
בפני השופטת:
ורדה פלאוט
|
- נגד - |
מבקש:
דורי ספקטור
|
משיבים:
1. ג'קי בן אבו 2. ולרי בן אבו
|
החלטה |
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בראשון לציון מיום 09.10.16 (כב' השופטת כ' בן אליעזר) אשר התיר למשיבים לתקן את כתב תביעתם, תוך חיובם בהוצאות המבקש בסך של 1,500 ₪.
2.רקע והחלטת בימ"ש קמא –
בקצרה יפורט כי המשיבים (הם התובעים בבימ"ש קמא) הגישו תביעה חוזית ע"ס 710,000 ₪ כנגד המבקש (הוא הנתבע). בתביעתם טענו כי הם רכשו נכס מקרקעין מהמבקש ולאחר הרכישה התגלתה להם בעיית רטיבות קשה בנכס. לפיכך הגישו תביעתם וטענו כי המבקש הפר הפרה יסודית את חוזה המכר וכי הם זכאים לפיצוי המוסכם.
לאחר שהוגש כתב הגנה מטעם המבקש, ועוד טרם התקיים קדם משפט ראשון, הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב תביעתם כך שיתווסף סעד הצהרתי לתביעה החוזית, וכי יקבע כי המבקש הינו בגדר "מוכר" עפ"י חוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 וכי הם זכאים לזכויות לפי חוק זה. לאחר שהתקבלה תגובת המבקש לבקשה לתיקון כתב התביעה, נעתר בימ"ש קמא, כאמור, לבקשה והורה על הגשת כתב תביעה מתוקן תוך 7 ימים.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.
3.תמצית טענת המבקש –
שגה בימ"ש קמא עת התיר למשיבים לתקן את כתב תביעתם. לטענתו, בתמצית, בימ"ש קמא לא דן בנימוקים שפורטו בתגובת המבקש לבקשה; לא ניתן לתקן כתב תביעה ע"י הוספת עילת תביעה חדשה; היה מקום לאפשר חקירת המשיבים על בקשתם לתיקון כתב התביעה; אין להתיר תיקון שנועד להוסיף עתירה לסעד הצהרתי והמשיבים יכולים לתבוע סעד ממשי ולא סעד הצהרתי; לא הוכח כי המבקש בנה את הבית בכוונה למכור אותו.
4.דיון והכרעה –
לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.
"הכלל הוא, כי תחום סדרי הדין, ובכלל זה סוגיית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית שבפניה מתנהל המשפט. בית המשפט לערעורים יתערב בשיקול דעת זה רק לעיתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר" (רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ, מיום 10.8.06).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת