רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
25197-07-16
21/09/2016
|
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל
|
| - נגד - |
מבקשים:
תומא הלון- עו"ד
|
משיבים:
רנה שיבולת- עו"ד
|
| החלטה |
זו בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט אחסאן כנעאן) מיום 29.6.16 לפיה דחה את בקשת המבקש למתן צו להודות בעובדות, להשיב לשאלון, ולהורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות, וחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. המשיבה מתנגדת לבקשה.
כעולה מהבקשה לרשות ערעור, טענות המבקש מופנות כנגד ההחלטה שלא לחייב את המשיבה במתן תשובות לשאלון, וכנגד ההחלטה לחייבו בהוצאות. לא מצאתי בבקשה טענות כנגד דחיית בקשת המבקש למתן צו להודות בעובדות, וכנגד דחיית הבקשה להורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקש שהוא התובע בתביעה נשוא הדיון. ואכן, צדק בית המשפט קמא בקביעתו שאין לתת צו להודות בעובדות, משום שעל פי תקנה 103, אם דורש התובע מהנתבעת להודות בעובדות והיא לא הודתה בהן, לא יינתן צו המורה לה להודות, אלא שיהיה עליה לשלם את הוצאות הוכחת העובדות שלא הודתה בהן. כך גם צדק בית המשפט בקביעתו שאין סמכות להורות לנתבעת להפקיד ערובה להוצאות התובע, אלא רק סמכות הפוכה, להורות לתובע להפקיד ערובה להוצאות הנתבעת. על כן בדין דחה בית המשפט קמא בקשה זו.
על פי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט-2009, לא תינתן רשות ערעור על החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, למעט חריגים שאינם רלוונטיים. פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי הוא הפרק העוסק בשאלונים, ועל כן לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין שאלונים. כמו כן נקבע באותו צו, שלא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין ושיעורם. על כן כמצוות התקנות, דין הבקשה להידחות.
אציין, גם בהיעדר צו בית המשפט האמור, החלטה בקשר למתן תשובות על שאלות ופסיקת הוצאות משפט היא בגדר הסמכות של הערכאה הדיונית, שאין בית המשפט לערעורים נוטה להתערב בה, אלא במקרים חריגים שזה אינו אחד מהם.
על פי כל האמור, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 3,510 ₪. המזכירות תעביר סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למבקש.
ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ו, 21 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.
