אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 2126/16 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אלין פנחס ואח'

רע"א 2126/16 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אלין פנחס ואח'

תאריך פרסום : 21/06/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
2126-16
15/06/2016
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
המבקשת:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אלישע אטיאס
המשיבים:
1. אלין פנחס
2. מור פנחס

עו"ד שלום סביון
עו"ד עידן עקיבא
החלטה

 

  בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד שניתנה ביום 21.2.2016 בת"א 6899-12-13 (כב' השופטת ד' בלטמן קדראי), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לדחיית עיון בתצהירי חוקרים ודו"ח חקירה עד לאחר תום פרשת התביעה.

 

רקע

 

  1. המשיבים הם בני-זוג שבבעלותם חנות לממכר מוצרי ביגוד והנעלה (להלן: החנות), אשר הייתה מבוטחת על-ידי המבקשת במועדים הרלוונטיים בפוליסת ביטוח שכללה, בין היתר, כיסוי ביטוחי למקרה אש ושריפה. בחודש דצמבר שנת 2010 התלקחה שריפה בחנות אשר גרמה לנזקים למלאי ולתכולת החנות, כמו גם למבנה עצמו. המבקשת דחתה את תביעת המשיבים לתגמולי ביטוח בגין השריפה, בטענה כי מדובר בהצתה מכוונת שבוצעה על-ידי המשיבים, ואף אישרה למשרד החקירות שחקר את האירוע מטעמה להגיש תלונה במשטרה נגד המשיבים. בהמשך הועמדו המשיבים לדין פלילי, בין היתר, בגין ביצוע מעשי הצתה ומרמה. בטרם נוהלו הוכחות בתיק, הגיעו הצדדים להסדר טיעון בגדרו הודו המשיבים בעובדות כתב אישום מתוקן אשר ייחס להם עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות, וזאת בשל השארת חנוכייה דולקת בחנות, אשר גרמה לשריפה.

 

  1. לאחר כל זאת, הגישו המשיבים נגד המבקשת תביעה אזרחית בגין נזקים נטענים בסך של כעשרה מיליון שקלים, במסגרתה תבעו את תגמולי הביטוח בגין השריפה ופיצוי בגין נזקים נוספים שנגרמו להם, בין היתר, בשל ההליך הפלילי שהתנהל כנגדם בעקבות התלונה שהוגשה מטעם המבקשת. המבקשת מצידה דבקה בכתב הגנתה בגרסתה לפיה החנות הוצתה על-ידי בעליה, המשיבים. בית המשפט הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית. לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וחווׂת דעת מטעמם, הגישה המבקשת בקשה לדחיית עיון בתצהירי חוקרים ושמאים ובדו"ח החקירה שצורף לתצהירי החוקרים, אשר נערך לאחר הגשת הראיות מטעם המשיבים, וזאת עד לסיום פרשת התביעה. בבקשתה, הפנתה המבקשת לקביעות בית משפט זה ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999) (להלן: הלכת סוויסה), וטענה כי בירור נסיבות השריפה וההתרחשויות שקדמו לה כרוך בשאלות של מהימנות, ולפיכך יש חשיבות לקיומה של חקירה נגדית יעילה של עדי התביעה מבלי שיתאפשר למי מהם לעיין תחילה בממצאי החקירה ובתצהירי החוקרים והשמאים מטעם המבקשת, באופן שיאפשר להם לשבש הליכי משפט ולתאם גרסאות.

 

  1. ביום 21.2.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת, וזאת לאחר שעיין במעמד צד אחד בחומרים מושא הבקשה. הובהר, כי ההחלטה לגבי מועד הצגת הראיות אינה תלויה בחומרת המעשים שמייחסת המבקשת למשיבים, כי אם באפשרות ההגעה לחקר האמת. צוין, כי במקרה דנא המשיבים מסרו גרסאותיהם ביחס לאירוע פעמים רבות ובמסגרת הליכים שונים, הן אזרחיים והן פליליים, וזאת לאחר שאף עיינו ברוב חומרי החקירה הרלוונטיים. משכך, נקבע כי האפשרות שיתרחש שינוי מהותי בגרסאותיהם, מחד, או היתרון האפשרי של הפתעתם, מנגד, כבר אינם קיימים בענייננו. לפיכך נקבע, כי אף אם עשוי לקום יתרון כלשהו מדחיית מועד הצגת הראיות הנדונות לעיון המשיבים, אין בכך טעם מספיק בכדי לחרוג מהכלל לפיו שני הצדדים חשופים לכל העדויות הראשיות וחוות הדעת עוד קודם לתחילת החקירות, וכי היעתרות לבקשת המבקשת תיצור יתרון בלתי הוגן ובלתי מוצדק לטובת המבקשת.

 

טענות הצדדים

 

  1.        לטענת המבקשת החלטת בית המשפט אינה מתמודדת עם הצורך למנוע מהמשיבים לתאם מראש את גרסאותיהם בתגובה לראיות המבקשת, ובמיוחד כאשר החומר שאת העיון בו מבוקש לדחות, כולל, בחלקו, ממצאים חדשים המפריכים את טענות המשיבים. עוד נטען, כי הגם שהגשת ראיות בתצהירים נעשית כדבר שבשגרה, עדיין מדובר בחריג לדרך הרגילה והקלאסית להגשת ראיות (כלומר למסירת עדויות ראשיות בעל-פה, כשאז, בעת חקירתם הנגדית של עדי התובעים, פשיטא שאין הם מודעים לעדויות הנתבעים). לטענת המבקשת, ענייננו במקרה קיצוני וחמור של מעשי מרמה מטעם המשיבים, ובשל כך מדובר במקרה מובהק בו יש להיעתר לבקשתה על-מנת להבטיח את גילוי האמת. בהקשר זה טוענת המבקשת, תוך הפנייה לפסיקה קודמת של בית משפט זה, כי ככל ששאלות המהימנות עמוקות יותר, כבמקרה דנא, כך יהיה מקום לדחות למועד מאוחר יותר את חשיפת ראיות הנתבע, וכי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה ההחלטה לגבי מועד הצגת הראיות אינה תולדה של חומרת המעשים שמייחסת המבקשת לנתבעים, עומדת בניגוד לפסיקה בסוגיה. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אחד האמצעים המשמעותיים ביותר להגעה לחקר האמת הוא החקירה הנגדית, וכי הלכת סוויסה יושמה על-ידי בתי המשפט כדבר שבשגרה ובמקרים שחומרתם פחותה באופן משמעותי מהמקרה שבפנַי. לבסוף נטען, כי נוכח מידת ההשפעה של ההחלטה מושא הבקשה על ההליך, ובהתחשב בכך שלא יהא טעם לערער עליה עם סיומו, יש ליתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.

 

  1. המשיבים מצדם טוענים כי הבקשה דנא מנוסחת באופן "כללי וסתמי", וכי כל כולה נועדה להקנות למבקשת יתרון דיוני בלתי צודק בניהול ההליך, כאשר הם מדגישים כי בהלכת סוויסה נקבע שברירת המחדל היא "משחק בקלפים פתוחים" – עקרון המהווה אחת מאבני היסוד במשפטנו, לגישתם. בצד זאת, המשיבים מאבחנים את נסיבות הלכת סוויסה מנסיבות המקרה דנא, בציינם כי בעוד שבהלכת סוויסהנדונה בקשתה של חברת הביטוח לדחות את מועד הגילוי של הודעה שמסר המבוטח לחוקר הביטוח, בענייננו מדובר בניסיון של חברת הביטוח למנוע חשיפת חומרים הנוגעים לבדיקות חדשות שהיא ביצעה שש שנים לאחר אירוע השריפה ולאחר שכבר הוגשו תצהירי המשיבים, וזאת כאשר המבקשת אינה מספקת פירוט כיצד יכולים המשיבים לתאם גרסאות בנוגע לכך, ובמיוחד כאשר גרסתם כבר ידועה והוצגה במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגדם. בהקשר זה אף צוין, כי המבקשת אינה עומדת על סיבה מיוחדת שבעטיה יש לאפשר את דחיית העיון בראיות, אלא אך מציינת כי יש להיעתר לבקשתה נוכח חומרת המעשים שהיא מייחסת למשיבים. עוד צוין, כי ממילא רוב רובו של חומר החקירה מצוי בידי המשיבים, וכי המבקשת לא הצביעה על ממצאים המצויים בדו"ח החקירה החדש, אשר עשויים "לטרוף את הקלפים". כמו כן, המשיבים טוענים באריכות כי המבקשת מנסה בהתנהלותה הכוללת להרתיע מבוטחים, תוך שהם מציינים כי זו האחרונה גרמה לפתיחת הליכים פליליים מיותרים כנגדם. לבסוף נטען, כי הגשת הבקשה דנא עומדת בניגוד להוראות צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו).

 

  1. לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 7.6.2016 הוריתי למבקשת להעביר לעיוני במעטפה סגורה את כל החומר שבית המשפט המחוזי עיין בו במעמד צד אחד עובר לקבלת ההחלטה מושא הבקשה דנא, הוא חומר הראיות שמבקשים לחשפו לעיני המשיבים רק לאחר תום פרשת התביעה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ